מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:

כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה וכו' והוא שיראה ממנו שמחל וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל תמה אני ראה ושתק וכו': ואני אומר כן הסכים רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ומה שאמר יגע וסתום לא דומה לזה והנה הוא מחלק בסמוך ואם הראב"ד ז"ל רוצה לחלוק יחלוק ולדעתי די במ"ש שביאר הוא פ"ג ופ"ז ופ"ט וכל אחד הולך לשיטתו:

בד"א בשהחזיק בשאר נזקים חוץ מארבעה מיני נזקין וכו' וכן היזק ראיה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל צריך להביא ראיה וכו' ועוד מפני ההוצאה שמגעת לחלקי ויתרתי הקרקע עכ"ל: ואני אומר כבר כתב ר"מ ז"ל שביארו והוא אמת שכבר ביאר פ"ב מקום שצריך מחיצה כיון שנפרצה כופין אותו לעשות מחיצה והיא בשמעתא קמייתא דבתרא ושם פירשו כל רבותיו נ"ע כמותו והיינו היזק ראיה, קוטרא ובית הכסא מפורשין פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין את השובך, שאר הנזקין שאין דרך בני אדם לסבול גמרינן להו מקורקור דרב יוסף דאמר הני לדידי כקוטרא ובית הכסא דמו לי, אבק הוא מפורש פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין גורן קבוע כו' דשקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן בשלמא ממקשאיו וממדלעיו ומנטיעותיו דאזיל אבקא ויתיב בלביה ומצבי ליה אלא מנירו אמאי ומהדרי' א"ר אבא בר זבדי ואיתימא רבי אבא בר ממל ואיתימא רבי אבא בר זוטרא מפני שעושה אותו גלל ע"כ והיינו גללי בקר שהן הן בית הכסא, ואבקא דאינשי גרסינן לה בההוא פירקא גמרא מתניתין דמרחיקין את האילן מן הבור כו' דבי בר מריון בריה דרבין כי הוון נפצי כתנא הוה אזלא דקתא ומזקא לאינשי אתו לקמיה דרבינא כו' ואסיקנא דהיינו כזורה ורוח מסייעתו ומודה ר"י בגירי דיליה. זה כתבתי לגזירת הראב"ד ז"ל שגזר להביא ראיות אבל עיקר הפוסקין כמו שמפרש והולך והוא פירוש רבו ז"ל דגמרינן מקורקור דרב יוסף וכל דדמי ליה:

ולמה שינו וכו' עד וכזה הורו הגאונים ז"ל. פרק לא יחפור:

מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים: