Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property Chapter 1

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

כל הגוזל את חבירו כו' עד וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט"ז):

ואסור לגזול כל שהוא עד או עשקו יחזיר. במציעא פרק המקבל (דף קי"א) ובבכורות פ"ב (דף י"ז):

איזהו גוזל וכו' עד מיד המצרי. בב"ק פ' הכונס (דף נ"ז):

איזהו עושק כו' עד לא תעשוק את רעך. בב"ק פ' מרובה (דף ע"ט) ובמציעא פרק המקבל (דף קי"ג):

כל הגוזל חייב להחזיר כו' עד לשלם הקרן בלבד. בנזיקין פ' הגוזל עצים (דף צ"ו) ובגיטין פ' הניזקין (דף ס"ו) :

אפילו גזל קורה עד כיוצא בזה. פירקא דחסידי ובנזיקין פרק מרובה (דף נ"ה) :

אפילו גזל קורה עד עצמה. פ"ק דמסכת סוכה ופרק הניזקין (דף נ"ה):

הגוזל פחות משום פרוטה עד מצות השבת גזלה אין כאן. פרק הגוזל עצים (דף ק"ג וק"ה):

הגוזל את חבירו בישוב כו' עד לכיס פלוני. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי"ח):

כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב"ד ז"ל ולא אמר רוצה אני עכ"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע"כ, אלמא אע"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר"מ ז"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ"ע ועל החמוד בפ"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע"כ. ואח"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:

ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב"ד ז"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:

ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:

כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה וכו' עד את נפש בעליו יקח. בב"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ט) ובמציעא פרק המקבל (דף קי"א) :

ואעפ"כ אם לא היתה הגזלה קיימת עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף צ"ד וצ"ה) :

Next →