Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי"א):
אבל לא יביא עד לכתחלה. פ"ק דפסחים:
חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:
כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי"ב) ובתוספתא פ' י"ב:
מותר לקשור עד היתרה. סוף שבת (דף קנ"ז):
נימת כנור עד במקדש. פרק בתרא דמנחות:
כל קשר עד להתירו. פרק אלו קשרים (דף קי"א):
הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:
התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר"א דאורג (דף ק"ה):
והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ"ח):
הבונה כל שהוא. ריש פרק הבונה (דף ק"ב):
המשוה פני קרקע עד וחייב. פ' כלל גדול (דף ע"ג):
אחד נתן עד כלים פטור. פ' הבונה:
העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר"א דתולין (דף קל"ד):
וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:
המגבן עד כגרוגרת. פרק ר"א דהביא:
המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:
וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ"ב) ובירושלמי:
העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:
המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ"ב):
הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל"א):
המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק"ג):
וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע"ה):
והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק"ז):
וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:
המפיס שחין עד מותר. פרק ר"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:
המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק"ט):
הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע"ה:):
המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ"ז):
הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר"א דאורג (דף ק"ו):
אחד שמנה שרצים עד חייב עליה. פ' ח' שרצים: כתב הראב"ד ז"ל כבר נכתבה דעת ר"ח ז"ל עכ"ל: ואני אומר ומפרש סתימותיו כבר השיג בפ"א של אלו ההלכות על ענין זה וגם אני ביררתי שם את אשר היתה שמה הרוח והנני גם עתה חוזר ומוסיף ואומר כי ר"ח ז"ל פסק פ"ק דשבת בשמעתין דהזב יוצא בכיס שלו הלכה כר"ש דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ומסתייעא מלתיה מריש פ' דח' שרצים דאוקים שמואל דאמר סוף פ' האורג כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ופיר"ח ז"ל דאתא לאשמועינן בהני תלת אע"ג דעביד בהו מעשה אבל איכא אחריני נמי דפטור ומותר דלא עביד בהו מעשה, פסק כן משום דבריש נוטל אמרי' דרבא סבירא ליה כר"ש וכיון דרבא בתראה הוא קי"ל כותיה וגם ר"ת ז"ל פסק כן וסייעיה למילתיה מדאמרינן פ"ק דשבת כל המזיקים הורגין אותן בשבת ובזאת השיטה עמד הראב"ד ז"ל שנתכנו דברי ר"ח ז"ל: אמנם בעל ה"ג פסק כר"י דאמר מלאכה שאצ"ל חייב וגם ר"י אלפס ז"ל השמיט כל הסוגיות דשייכי כר"ש להשמיענו שאין הלכה כמותו וגם ראיתי בעל המאור ז"ל שלא הקפיד על השמטות אלו מכלל דכוותיה ס"ל. ויש לי סמך וראיה לדבריהם חדא דקי"ל פרק מי שהוציאוהו בכוליה תלמודא ר"י ור"ש הלכה כר"י ועוד דבמסכת זבחים ס"פ כל התדיר וכן פרק כירה גמרא מתני' דהמיחם שפנהו מסיק תלמודא להדיא דשמואל כר"י ס"ל ולא תקשי לך מדמוקי ריש פרק ח' שרצים פטור ומותר דאמר שמואל אליבא דר"ש דהתם אליבא דר"ש קא מיירי אבל איהו גופיה כר"י ס"ל כמסקנא דילן ס"פ כל התדיר וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' אע"פ שלא פסקו כשמואל כי היכי דלא תיקשי דידיה אדידיה ומסקנא למסקנא וההיא דריש פ' נוטל דמוקים לרבא כר"ש שנויא דחיקא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה לכך השמיטה ר"י אלפס ז"ל וההיא נמי דפ"ק דשבת דכל המזיקין נהרגין לאו משום דעדיף כח דר"ש אלא משום אנפי אחריני חדא דסכנתא שאני ועוד דסוגיין פרק ח' שרצים הכי משמע ובדומיא דנחש ועקרב מוקמינן לה דאינון מזיקין בודאי ובשיטה זאת עמד ר"ח ז"ל ונתכנו דבריו וכד"נ והמחמיר תע"ב:
הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר"א דאורג (דף ק"ז):
המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:
הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר"א דאורג (דף קכ"א):
רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:
כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס"פ כל כתבי הקדש:
הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר"א דאורג (דף ק"ז):
המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:
הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר"א דאורג (דף קכ"א):
רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:
כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס"פ כל כתבי הקדש: