Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'):
סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ"ק דסוכה (דף ו'):
העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו"ט. פרק הישן (דף כ"ד):
סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ"ק דסוכה (דף י"ט):
נעץ ד' קונדיסין על ד' זויות הגג עד על שפת הסיכוך: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו מחוור דאפילו לר"נ קאי בתיקו ולחומרא עכ"ל: ואני אומר גרסאות חלוקות הן ריש פ"ק דסוכה (דף ד') כי ר"מ ז"ל גורס כגירסת הגאונים ז"ל שכל דבריהם קבלה וה"ג ת"ר נעץ ארבעה קונדיסין וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר' יעקב סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא אבל באמצע הגג דברי הכל פסול ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ עד תיובתא דר"ה תיובתא וכיון דאיתותב רב הונא פסקו כרב נחמן והראב"ד ז"ל גורס כגירסת שאר הספרים ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דילמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ עד תיובתא דרב הונא תיובתא וכיון דאיתותב רב הונא קיימא דר"נ ולדידיה בעיא ולא איפשיטא הוא ולכך פסק לחומרא. ואפילו לגירסת הראב"ד ז"ל יש לי לזכות ר"מ ז"ל דהא בתר דאיתותב רב הונא מהדר תלמודא באמצע הגג הוא דפליגי אבל על שפת הגג דברי הכל כשר לימא בהא נמי תיהוי תיובתיה ופריק אמר לך רב הונא פליגי באמצע הגג והוא הדין על שפת הגג והא דקתני באמצע הגג להודיעך כחו דר' יעקב דאפילו באמצע הגג מכשיר ע"כ. אלמא קים ליה לתלמודא מתיובתיה דרב הונא דלר"נ וברייתא דמסייעה ליה דעל שפת הגג דברי הכל כשרה וכמו שפסק ר"מ ז"ל:
סוכה שיש לה פתחים עד פרוץ מרובה על העומד. פ"ק דסוכה (דף ז') ופ"ק דעירובין (דף י"א ט"ז) גמרא מתניתין דשיירא שחנתה:
סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ"ק דסוכה (דף י"ד):
דפני סוכה כשרין מן הכל עד ואפילו מבעלי חיים. פ"ק דסוכה (דף ז') ופרק מי שהוציאוהו (דף מ"ד) גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל:
ועושה אדם את חבירו עד בשאר ימי החג. פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ד): כתב הראב"ד ז"ל דוקא דופן שלישית וכו' דבתר כוונה דידיה אזלינן עכ"ל: ואני אומר תפס בזה הראב"ד ז"ל לפי שלא חילק כאן באדם כמו שחילק בסמוך לגבי כלים וז"ל וכן עושה בכלים דופן רביעית ביו"ט אבל דופן שלישית לא יעשה אותו בכלים ביו"ט לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביו"ט עכ"ל. והאמת הוא שרש"י ורבותינו בעלי התוספות ז"ל כך פירשו כמ"ש הראב"ד ז"ל אבל פשט התלמוד פרק מי שהוציאוהו גמרא מתני' דפעם אחת לא נכנסו לנמל כלשון ר"מ ז"ל מוכיח דכי אמרינן קשיא אדם אאדם קשיא כלים אכלים שקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא אלא הא והא רבנן וכלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית דיקא נמי דקתני נפלה דפנה ש"מ אלא אדם אאדם קשיא כלומר שאין לחלק בו כמו בכלים בין דופן שלישית לדופן רביעית שהאדם יש לו דעת ויצטרך ללכת משם ולא יסבול לעמוד שם כמו הכלים שמתבטלים ועומדים שם לדעת המעמידם ופרקינן אדם אאדם נמי לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת ע"כ. אלמא לא חילק התם התלמוד באדם בין דופן שלישית לדופן רביעית: