Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גט שחרור וכו' עד שיתקיים השטר. הכל פ"ק דגיטין ותחילת פרק המגרש:
המשחרר שני עבדים כו' עד מן הנכסים כלום. בגיטין פרק השולח (דף מ"ב):
המשחרר חצי עבדו וכו' עד כשהיה. בתמורה פרק כיצד מערימין:
הכותב לשפחתו וכו' עד כמו ששחרר חציה: כתב הראב"ד ז"ל קשיא רישא אסיפא וכו': ואני אומר אין כאן השגה לר"מ ז"ל ותשובתו וסברתו ופירושו על התלמוד פרק כיצד מערימין ובקידושין ס"פ האומר ובגיטין פרק השולח ומאחר שהוא המקשה מפוייס בתירוצין כולנו מפוייסין:
שפחה חרופה כו' עד שאין הכסף גומר שחרורה: כתב הראב"ד ז"ל פירוש המאורסת לעבד עברי וכו': ואני אומר תבא עליו ברכה שהוסיף לנו ביאור שפחה חרופה על מה שביארוהו שלהי פרק קמא דכריתות ופירשה ר"מ ז"ל פ"ג דהלכות איסורי ביאה ועיקר הדין בגיטין בפרק השולח:
מי שחציו עבד וחציו בן חורין כו' עד וכותב עליה שטר בחצי דמיה. פ"ק דחגיגה ופרק קמא דעדיות ובגיטין פרק השולח:
מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' ואם נצרך הקטן בעבד כו' עד אצל מעות: כתב הראב"ד ז"ל נשתבש שיבוש גדול וכי האפוטרופוס כותב גט שחרור אלא ב"ד מעמידין לו כדי לדקדק וכו': ואני אומר תמה אני על זה הלשון וכי כל מי שלא יפרש פירושו משתבש הוא והלא רשב"ם ז"ל ורוב רבותינו בעלי התוספות נ"ע כך פירשוה ואדרבה הקשו הרבה על רש"י ז"ל לפי שפירש כשיטה זו שעמד בה הראב"ד ז"ל והכי גרסינן לה פרק השולח ההוא עבדא דבי תרי קם חד מינייהו שחרריה לפלגיה אמר אידך השתא שמעי בי רבנן ומפסדי ליה מינאי אזל ואקנייה לבנו קטן שלחה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי מוקמינן ליה אפוטרופוס ומקרקיש ליה זוזי וכתוב ליה שטרא דחירותא על שמיה ע"כ ופירש"י ז"ל כמ"ש הראב"ד ז"ל והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז"ל שהרי אפילו בפעוטות אין מקחן מקח וממכרן ממכר ואפילו במטלטלי אינו אלא מדרבנן ומשום כדי חייו ומטעם הפקר ב"ד הפקר דהיינו בממון דוקא אבל גבי איסורא כי הכא דקא משחרר עבדא לא כיון דמן התורה אין מעשה קטן כלום ועוד דשטר שחרור של עבד יליף לה לה מאשה וא"כ כי היכי דגבי גט אשה קטן לאו בר גירושין הוא אף לגבי שחרור נמי לאו בר שחרורי הוא ועוד קשה לי דאי אפוטרופס לברר לו המעות של חצי דמיו נתמנה וכי אינו אביו קיים לפניו ושיברר לעצמו יברר לבנו שאין דעתו קרובה אצל בנו ממנו או ב"ד בעצמן יבררו לו שהם במקומו ולכך פרשב"ם ז"ל והעומדים בשיטתו כפירוש ר"מ ז"ל ומה שאתה מקשה מה מועיל שחרור האפוטרופוס הא קיימא לן התם דאין אפוטרופוס מוציא לחירות תירצו ז"ל הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן לאפוקי ממונא מקטן ואקנוהי לאפוטרופוס שעבודא דעבדא בתקנתא דרבנן דהפקר ב"ד הפקר ומיהו בעינן קרקושי זוזי כדי שיהנה הקטן במקצת שלא רצו להפקיע ממנו לגמרי בלא הנאה כלל ויש בו עוד טעמים לרבותינו הקדמונים איש איש על שמו נמוקו עמו ושלא להאריך לא כתבתי אלא שכתבתי זה על המעט בקצרה כמסעף פארה במערצה להודיע כי לא נשתבש חלילה וחס אדרבה שמע וסבר ונתחכם:
שכיב מרע וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שמת: