Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:
הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:
גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:
הבא במחתרת בין ביום ובין בלילה עד אין לו דמים. במס' סנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף פ"ו ע"ב) ופרק הנחנקין:
ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא וכו' עד במחתרת בלילה: כתב הראב"ד ז"ל איני נמנע מלכתוב את דעתי כו': ואני אומר ראשו כתם פז יקר מאופז ודבריו טובים ולמוכיחים ינעם ובם איש נבוב ילבב בדברי הגדה המושכים את הלב אך לפי הדין לא כל הביברין שוין ולא כל המקומות שוין ולא כל הזמנים המשתנים ולא כל בני אדם דעתנים וכ"ש הגנבים אשר אורחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם עונותיהם וחטאתם לפניהם ענן חשך ואפלה מנודח למצוא פתח ילאו עינים להם ולא יראו נגע לבן אדמדם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם כ"ש לעשות מעשה בסברא שאין לנו אלא מה שאמרה תורה. ע"כ סידר ר"מ ז"ל דבריו ע"פ הגמרא פ' בן סורר ומורה ומרוה גם הוא יורה. שוב מצאתי לי ראיה בירושלמי פרק בן סורר ומורה דגרסינן בין ביום ובין בלילה פעמים שהוא בא לגנוב פעמים שהוא בא להרוג אמרת אם גנב ודאי והרגו אין ההורגו נהרג, פעמים שהוא בא לגנוב ופעמים שהוא בא להרוג פעמים שאינו בא לגנוב ופעמים שאינו בא להרוג ע"כ. אלמא נתנו הדברים לשיעורין לפי הסברא אבל אנו אין לנו אלא דין הגמרא:
ומפני מה אמרה תורה עד הבא על אביו נהרג. פרק בן סורר ומורה:
וכן הגנב שגנב ויצא עד יש לו דמים: כתב הראב"ד ז"ל נ"ל בורח ר"ל עכ"ל: ואני אומר לשון ר"מ ז"ל לשון הגמ' דגרסינן בירושלמי פרק בן סורר ומורה נטל את הכיס והפך פניו לצאת והלך לו ועמד עליו והרגו וכו' עד שם תני ר' חייא במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים כו' ורשות כל אחד בידו לפרש כרצונו:
וכן אם הקיפוהו עדים או בני אדם עד שאינו נהרג: כתב הראב"ד ז"ל זה שאמרו במכילתא וכו': ואני אומר אין מלה בלשוני ואין מענה ואחרי דברו לא אשנה לומר ידעתי מה שהוא לא ידע ולו השכל והמדע אך כל המשכיל בת בינה יכיל אחרי אשר גילה מקומה ודלה חספא לאשכוחי מרגניתא תותה:
וכן הבא במחתרת עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פ' בן סורר ומורה: