בשלשה כתרים וכו' עד יבא ויטול. הכל ביומא פרק בא לו (דף ל"ב) ובמסכת אבות:

שמא תאמר שאותן הכתרים כו' עד מכתר כהונה וכתר מלכות. סוף הניזקין (גיטין ס"ב) ופרק העוסק בתורה וביומא פרק בא לו (דף ע"ב) :

אמרו חכמים ממזר ת"ח. מסכת ע"ז פ"ק (דף י"ג) ובשילהי הוריות (דף י"ג) :

שנאמר יקרה היא מפנינים. מסכת הוריות פרק אחרון (שם) :

אין לך מצוה בכל המצות כולן כו' עד בכל מקום. פ"ק דמגילה (דף ג') ופ"ק דפיאה ירושלמי וכן נמי פ"ק דב"ק בבלי (דף י"ז) מקשה תלמודא והאמר מר תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה, סוף פ"ק דקדושין (דף מ') ובכמה מקומות:

היה לפניו עשיית עד ויחזור לתלמודו. סוף פ"ק דקדושין (שם) במעלות תלמוד היא אמורה ומימרא דאיסי בן יהודה גמרא מתניתין דמצות האב:

תחלת דינו של אדם עד שאר מעשיו. פ"ק דסנהדרין (דף ז') וסוף פ"ק דקדושין (דף מ') :

לפיכך אמרו חכמים וכו' עד בא לשמה. פ' אחרון דמסכת הוריות וסוטה סוף פרק היה נוטל (דף כ"ב) ופ"ד דנזיר (דף כ"ג) ובכמה מקומות:

מי שנשאו לבו עד והכבוד כאחד. מסכת אבות פרק העוסק בתורה:

כך היא דרכה של תורה עד הרבית שכר. סוף פ' ששי דמסכת אבות:

והשכר לפי הצער. מס' אבות פ' ה':

שמא תאמר עד לעולם. פ"ב דמסכת אבות:

אלא עשה תורתך קבע עד שמא לא תפנה. מסכת אבות פ"ב:

כתוב בתורה לא בשמים עד לא מעבר לים. פרק כיצד מעבירין (דף נ"ה) :

לפיכך אמרו חכמים עד ועסוק בתורה. פ"ב דמסכת אבות:

דברי תורה נמשלו למים עד כל גבה לב. פ"א דמסכת תעניות (דף ו') :

אלא בדכא ושפל רוח עד מלבו. במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ"ה) :

ועושה מלאכה בכל יום עד עוסק בתורה. פ"ק דמסכת אבות:

כל המשים על לבו עד אמרו חכמים כל הנהנה עד הרבנות. פ"ד דמסכת אבות ופרק קונם יין:

וכל תורה שאין עמה מלאכה עד עון. פ' שני דמסכת אבות:

וסוף אדם זה שיהיה מלסטם. פ' בן סורר ומורה (דף ע) :

מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס"ז) ופ"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:

אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ"ב) פרק ר' עקיבא ופ"ק דברכות (דף ג') :

אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ"א) :

כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ"ד) :

אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס"ה) :

וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב') :

וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':

כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ"ט) :

אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ"ד דמס' אבות:

וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות: