מפר אדם או מקיים וכו' עד ומפירו. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע"ז) וסופו פ' ד' נדרים:

וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:

וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב"ד ז"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז"ל הם תלמוד ערוך ס"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא"ר חנינא השותק ע"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא"ל טלי ואכלי א"צ להוציא בשפתיו ע"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ"ש הראב"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא"צ להוציא בשפתיו ע"כ, וקי"ל כב"ה וכ"פ ר"מ ז"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על נכון וכ"כ הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ"ש הראב"ד ז"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב"ן ז"ל עמד בשטתו:

מפירין נדרים בשבת כו' עד ושתי וכן כל כיוצא בזה. סוף מס' שבת (דף קנ"ז) ופ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע"ב) :

האומר לאשתו או לבתו עד ולא בשלוחו. פ"ד דנזיר ופ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע"ז) :

אסרה עצמה בתאנים כו' עד כדרך שאומרין בהתרה. פרק בתרא דנדרים:

מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר"א דנדרים:

נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ"ד דנזיר:

האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ"ט) :

המקיים בלבו עד המוציא בשפתיו. פ' נערה המאורסה בנדרים:

המקיים נדרי אשתו כו' עד שיחזור ויקיים. פ"ד דנזיר (דף כ"א) :

נערה המאורסה עד אינו לוקה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס"ז) :

מי שנודר כו' עד השכרות לעולם. פ"א דתמורה:

וכן מי שהיה רודף כו' עד בלא נדר. פ"ק דנדרים (דף ח' ט') :

אמרו חכמים כל הנודר כו' עד סוף הפרק. פ' הנודר מן הירק (דף נ"ט) ופ' קונם יין (דף ס') ומייתי לה בכמה דוכתי: