נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:

מי שנדר וניחם על נדרו וכו'. פרק ארבעה נדרים (דף כ"ג) ופ' ר"א דמס' נדרים (דף ס"ד) :

דין היתר נדרים עד שיחול בשבועה. במסכת בכורות פ' כל פסולי המוקדשין (דף ל"ו ל"ז) ופ"ב דיבמות ופ' ד' נדרים בהרבה מקומות ובירושלמי:

וכשם שנשאלין עד על התמורה. בערכין פ' שום היתומים (דף צ"ט) ובמס' נדרים פ' הנודר מן הירק:

וכשם שהאב עד לנדרי איסר. בנדרים פ' נערה המאורסה (דף ע"ח) :

מי שנדר ושמע כו' והראשון אסור. פ' מי שאמר הריני נזיר (דף כ"ט) :

וכן המתפיס כו' עד לא הותרה בפת. פ' ואלו מותרין (דף י"ז י"ח) בירושלמי פ' ד' נדרים (דף כ"ה) ופ' שבועת תניין מייתי לה:

הנשבע או הנודר עד וכן כל כיוצא בהן. פ' ארבעה נדרים (דף כ"ז) :

נדר בנזיר בקרבן וכו' עד לכולן. הכי משמע פרק ר"א דנדרים (דף כ"ה) ופ' שבועת הפקדון (דף ל"ח) דפסיק כר' יהודה:

הנודר מאנשי העיר וכו' עד נדרו מותר. בירושלמי דפ' בתרא דנדרים והביאו הרמב"ן ז"ל בהלכותיו:

האומר פירות אלו אסורין עלי היום עד לדבר המותר. בנדרים פ' ואלו מותרין (דף י"ד) :

הנודר לצום עשרה ימים עד סוף הפרק. מקצתו פ"ק דתענית (דף י"ב) ובמס' שבת (דף מ') ובירושלמי מפרש הכל כך והרמב"ן ז"ל הביאו בהל' נדרים: