בפסוק. ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי וגו' ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם.

וי"ל דעלי מיותר ובגמרא סנהדרין פ' ב' דרש מזה דאין אשה מתה אלא לבעלה וצריך טעם למה הזכיר יעקב זה כאן בדברו אל יוסף והנה רש"י פי' במה שאמר יעקב ואני בבואי מפדן וגו' שהתנצל בזה נגד יוסף שמבקש ממנו לקברו בארץ ישראל והוא לא עשה כן לרחל אמו שקברה בח"ל שזה הי' ע"פ הדבור ויש לדקדק דהתנצלות זאת הי מקומה למעלה כאשר בקש מיוסף לקברו בארץ כנען ולמה הקדים לזה ועתה שני בניך וג' ולבאר זה י"ל דהרמב"ן הקשה על רשיי שחיו שרחל נקברה בח"ל שמקום קבורתה בא"י והרי יעקב עצמו אמר בארץ כנען בדרך הרי שבא"י הי' וביותר יש לתמו' שרש"י סותר דברי עצמו שכאן כתב דרחל בח"ל מתה ונקברה ובפ' וישלח בפסוק ואביו קרא לו בנימין כתב שקראו בנימין מפני שהוא לבדו נולד בא"י שהוא ארץ הנגב שנקרא ימין הרי שבא"י ילדה רחל לבנימין ומתה שם. וליישב זה י"ל דבפ' וישלח כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין וצריך טעם לשני השמות שנחלקו בהם יעקב ורחל והרמב"ן כתב וראיתי בבראשית רבה בן אוני בן צערי ואביו קרא לו בנימין בלה"ק ולא ידעתי מה הוא כי הכל לשון הקדש וכן שמות כל בניו לשון הקדש המה עכ"ל ולענ"ד יש לפרש המדרש שהרשב"ם פי' השם בנימין שהוא לשון בן ימים כמו לקץ הימין שהי' בן זקונים ורש"י פי' מפני שנולד בארץ ישראל שהוא ארץ נגב שנקרא ימין וידוע שכינוי רבים שבלשון הקדש ביו"ד מ"ם הוא בתרגום בי"ד נו"ן שאנשים מתרגם גברין ועל בא בימים מתרגם אונקלוס עאל ביומין עפ"ז לפי פ' הרשב"ם בנימין הוא לשון בן ימים וזה היא לשון תרגום שנכתב ימין תחת ימים ואין זה תימא שבמקומות רבים מצינו לשון תרגום בכתוב אבל לפי פירש"י שהוא לשון צד ימין היא לשון הקדש ולכן יש לומר שהמדרש מפרש כפרש"י וזה שהשמיענו בנימין בלשון הקדש שלא נפרש כפי' הרשב"ם.

אמנם למה קרא לו יעקב בנימין שהוא בן א"י ומה כוון בזה יש לפרש שהרמב"ן הקשה הקושיא המפורסמת הרי האבות קיימו התורה ואיך נשא יעקב שתי אחיות ותירץ שרק בא"י קיימו האבות התורה ויעקב נשאן בחו"ל ולכן כשבא לארץ ישראל חל על יעקב איסור שתי אחיות ומתה רחל עכ"ד וזהו מה שכוון יעקב ללמד זכות על מיתת הצדקת בימי נעורי' וגם לא זכתה לראות פני יצחק אביו שלא בחטאה מתה כ"א באשר שבאתה לא"י ששם חל עליו איסור שתי שתי אחיות ולזכר זה קרא להבן שנולד בשעת מיתתה בן ימין שהוא בן ארץ ישראל אכן הצדקת לא תלתה בזה שוודאי גבול הארץ לא הי' ידוע להם כל כך עד שהקב"ה הודיע הגבול אל משה בפ' מסעי ולכן כשמתה רחל סמוך לאפרת לא ידעו עוד בבירור אם זה גבול הארץ או לא ולדעת יעקב כבר עברו הגבול ומתה רחל בתוך א"י דאל"כ היתה יכולה לחיות עוד עד בואם אל הארץ: והנה מידת הצדיקים לפשפש במעשיהם כשבאה עליהם רעה ח"ו ולתלות בעבירות ולא האמינה רחל שכבר באה לא"י כי אם שמתה על עונה ולכן קראה שמו בן אוני שהוא לשון עון לאמר שבחטאה נולד ובחטאה מתה: ובאיזה חטא תלתה י"ל דבפסוק כתי' ויהי ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן וצריך פירוש מה נתינת טעם אמרה המילדת לרחל שלא תירא למות מפני שילדה בן וכי זה יעכב מיחתה ובדרך דרוש אפשר לומר דאיתא במדרש מה שקרא יעקב אלון בכות המקום שקבר דבורה מינקת רבקה שנתבשר שם ג"כ על מיתת אמו רבקה וכפי הנראה מהפסוקים הי' זה בזמן קרוב טרם מתה רחל ואולי הי עוד בתוך שלשים ועכ"פ תוך שנה שהרי רק שתי שנים שהה יעקב בדרך מארם עד חברון ומהם חנה שנה וחצי בסוכות כדאמרינן סוף פרק קמא דמגילה ומעשים האלו היו סמוך לבית אל ואמרינן במוע"ק פ' ג' כשמת אחד מן המשפחה תדאג כל המשפחה כל השנה כולה נולד בן במשפחה נתרפא כל המשפחה ולכן יש לומר שנתיראה רחל בהקשותה בלדתה בעבור שמתה רבקה שהיתה חמותה ודודתה ולזה אמרה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן הרי נולד בן ונתרפא כל המשפחה ממידת הדין ועל דרך זה יש לבאר ג"כ מה שנאמר (שמואל ד') וכעת מותה ותדברנה הנצבות עלי' אל תיראי כי בן ילדת שאפשר שגם שם יראה אשת פנחס ממתוחת מדת הדין באשר מת חמי' עלי ואישה פנחס ולכן אמרו הנצבות עלי' כן שבל תירא כי ילדה בן ונתרפאה ממדת הדין: אבל ביותר יש לפרש דברי המילדת בשנדקדק עוד מה לשון כי גם זה לך בן שתיבת גם מיותר ויש לפרש שהאבות הקדושים לא בלבד שלמדו וקיימו כל התורה כ"א גם מה שתיקנו החכמים קיימו וקבלו כדאמרינן שקיים אברהם אפילו עירוב תבשילין.

ועפ"ז יש לפרש מה דאיתא במדרש חיי שרה אמר אברהם תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני איני מבקש מכם אלא מת אחד ויענו בני חת במבחר קברנו קבור את מתיך מתים הרבה וצריך טעם למה אמר אברהם דוקא איני מבקש אלא למת אחד אחרי שבוודאי כוונתו היתה כשיקנה אחוזת קבר שיקבר גם הוא ובנו יצחק שמה אבל יפורש ע"פ מה דאמרינן בכתובות פ"ק בברכת אבלים רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא שאל יפתח אדם פיו לשטן ולכן אברהם הקפיד שלא לבקש אחוזת קבר כ"א בשביל שרה שכבר מתה ואמר ואקברה מתי לשון יחיד שלא להזכיר מתים שימותו אבל בני חת שלא הקפידו על זה כדרך האומות אמרו קבור מתיך מתים הרבה.

ועל פי זה י"ל שדאגה רחל כל ימי' על שאמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי שפתחה בזה פיה לרעה שתמות וגם אחר שכבר ילדה ליוסף לא שבתה דאגה זאת שהרי תלתה מיתתה שלא היו לה בנים ועוד לא הי' לה רק בן אחד ולכן כשילדה לבנימין אמרה לה המילדת אל תראי ממה שאמרת ואם אין מתה אנכי כי גם זה לך בן שעתה ילדת בנים שנים ונתקיים התנאי של ואם אין מתה אנכי ומעתה תחי' ולא תמות.

אמנם הצדקת לא שקטה רוחה בדברים האלה כי בצאת נפשה התודה על חטאתה במה שאמרה ליעקב הבה לי בנים ובפרט לפי מה שכתב המהרש"ל הביאו השפתי חכמים שאמרה ליעקב שיתפלל עלי' וכשענה יעקב שהתפלל ולא נענה אמרה לו אם כן רשע אתה ועל כן חרה אפו בה וזאת התודה ותלתה מיתתה באון אשר בכפה שקראה ליעקב רשע בשביל שלא היו לה בנים ולכן קראה שם בנה אשר על ידו היו לה בנים בן אוני בן און שלי שבזה נראה לי העין שחטאתי נגד הצדיק לחשוב שהוא מנע ממני פרי בטן ולא האמינה שמתה על שבאתה עתה לארץ ישראל כמו שחשב יעקב.

ועל פי זה אין סתירה בדברי יעקב לפי פי' רש"י דיעקב לא תלה מיתתה בחטאה ובפרט שידע שכבר מחל לה אלא חלה באשר שבאה לארץ כנען וחל איסור ב' אחיות ולכן קראו בנימין שהוא בן א"י שקרוי ימין אבל רחל שלא תלתה מיתתה בזה סברה שעדיין בחו"ל היא ושם מתה: ובזה יפורש הפסוק ואני בבואי מפדן שהתנצל יעקב למה מבקש מיוסף להקבר בא"י ואמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך עלי דייקא פי' אני אומר לך שבשבילי מתה שנשאתי ב' אחיות שאי אפשר להיות בארץ כנען ששם אני צריך לקיים התורה כאבותי אכן גם אם תשפוט כאמך שבחו"ל מתה ויחרה לך למה לא הבאתי אותה לאפרת שהוא ודאי א"י לקבור אותה שם דע כי על פי הדבור עשיתי שתתפלל על בני' כשילכו בגלות.

עוד בדרך אחר יש לפרש הפסוק ויתיושב בזה ג"כ מה שהקדים יעקב לזה ועתה שני בניך וגו' בהקדם מדרש תמו' — הובא בספר ברכת שמואל — סכות לראשי ביום נשק לעתיד יבא עשו ומקטרג לפני הקב"ה מפני מה נחשבתי בעיניך כרשע על שכתבת בתורה לא תרצח ועשו עבר על זה שהוא רוצח נמצא אתה עוקר הברכה שברך יצחק לעשו ועל חרבך תחי' ואת יעקב אהבת לא כתוב בתורה ואשה אל אחותה לא תקח לצרור והוא נשא ב' אחיות וא"ת אני גרמתי לו שהלך אצל לבן ושם נשא ב' אחיות א"כ למה אתה מסתירהו בסוכה הה"ד וסוכה תהי' לצל יומם וגו' אמר ר' יהושע תפח רוח של אותו רשע שלא ידע להשיב לעצמו שהרי כתיב ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בשבילי מתה הה"ד סכותה לראשי ביום נשק עכ"ל ואין צריך להעיר על קושי מאמר זה שאין להשאלות ולהתשובות שום הצטרפות אמנם יבואר דמה שכתבנו מדעת רמב"ן שרחל מתה באשר שנשא יעקב שתי אחיות וזה הותר לו רק בחו"ל כבר הקשה על זה השל"ה שהרי האבות בכל מקום היו מרכבה לשכינה אבל המפרשים נתנו טעם שנשא יעקב שתי אחיות לפי שהיו גיורות ואין כאן אחוה ולמיתת רחל נמצא הטעם במדרש פ' ויצא לר' יודן מתה בשביל שדברה בפני אחותה ולר' יוסי מתה בקללתה של יעקב שנאמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחי' ודעה זו הביא גם רש"י בחומש וזו היא טענת עשו שהוא חשב שיעקב חטא בחטא שתי אחיות ולכן טוען ומקטרג לפני הקב"ה מפני מה אני נחשב כרשע מפני שרצחתי הלא בזה אתה עוקר הברכה שברך יצחק לעשו ועל חרבך תחי' והנה ידע התשובה על זה הלא נאמר בברכה זו ואת אחיך תעבוד ועשו לא בלבד שזרעו רצחו בני יעקב שא שגם הוא רצה לרצח יעקב כמו שנאמר לרבקה ברוח הקדש וגם כששב מבית לבן יצא לקראתו בארבע מאות איש להרגו אם לא ששלח הקב"ה מלאכיו לשמרו ולהצילו לזה טען עשו אמת כתיב ואת אחיך תעבוד אבל הלא כתוב גם כן והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך ולמה אתה אוהב יעקב וזרעו הלא עבר על מצות תורתך שנשא שתי אחיות וא"ת זה בעצמו יחשב לי לאשמה שאני גרמתי לו לברוח מפני וגרשתי אותו מהסתפח בנחלת ד' שברח לחו"ל אל לבן ושם נשא שתי אחיות ושם דייקא מפני שהי' בחו"ל לא קיים את התורה וזה אני גרמתי לו א"כ למה אתה מסתירהו בסוכה שהרי כתיב ברוך הגבר אשר יבטח בד' והי' ד' מבטחו שמזה נשמע שרק למי שיבטח בד' הוא מקום בטחונו ולמחסה לו ואם צדיק הוא הי' לו לבטוח בך ולא לנוס מפני לחו"ל ואחרי שלא בטח בך ונס מפני למה אתה מחסהו ומבטחו זו טענת עשו ועל זה אמר ר' יהושע תפח רוח שלאותו של אותו רשע שלא ידע להשיב לעצמו ולידע שלא חטא יעקב במה שנשא שתי אחיות גם בחו"ל שהרי יעקב אמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בשבילי מתה בשביל שקללתי אותה ואם כדבר עשו הרי הי' טעם אחר שמתה או בחטא של שתי אחיות שחל על האשה כמו על האיש או כדעת הרמב"ן שמתה כשבאה לארץ כנען ועל שתלה יעקב מיתתה בקללתו מזה ראי' שידע שלא הי' עלי' ועליו חטא שתי אחיות ועל כן תיפח רוח עשו שרדף ליעקב ורצח בניו על לא חמס בכפו ומה שברח יעקב מפניו לא מפני חוסר הבטחון הי' שהרי הכתוב מעיד שעשו עצמו ידע כי בציווי אביו ואמו הלך כדכתיב וירא עשו וגו' וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם ועל שקר זה לא הוצרך ר' יהושע להשיב כי אם על מה שחשב עשו שיעקב עבר על איסור אחיות ועל כן יאות ליעקב שהי' הקב"ה מחסה לו כדכתיב סכות לראשי ביום נשק ביום שלחם עשו נגדי.

והנה אם באמת הי' כאן איסור ב' אחיות יש לחקור מי מהשתי אחיות היתה הנשואה בהיתר ומי באיסור הרמב"ן כתב שלא הוליך לרחל למערה כדי שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו ולאה היא הנשאת לו ראשונה בהיתר ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה עכ"ל הרי שדעתו שרחל היתה האשה שנשא על אחותה ולענ"ד אי אפשר לומר כן דאמרינן בסנהדרין ד' י"ט שאלו תלמידיו את רבי יוסי היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן א"ל מיכל אחר מיתת מירב נשאה ריב"ק אומר קידושי טעות הי' לו במירב שנאמר תנה את אשתי את מיכל מאי תלמודא אמר רב פפא מיכל אשתי ולא מירב אשתי עכ"ל והלא יעקב כזה הלשון אמר ללבן הבה את אשתי מכלל שכבר היתה אשתו שקדשה בשכר העבודה וא"כ היא היתה המקודשת בתחלה וקדושי לאה היו קדושי טעות ועוד ראי' שרחל היתה הנשואה בהיתר ממה שאמר יעקב מתה עלי רחל שפירש המדרש ספר שמות. כנ"ל בשביל שקלל את אשר תמצא אלוקך לא יחי' ולמה לא תלה יותר מיתתה באיסור שהיתה אשה אל אחותה שחייבת כרת כמו האיש אלא ודאי שהיא אשתו בהיתר ולכן בפ' ויגש שנמנו בני יעקב מנשיו רחל לבדה נקראת אשת יעקב ולא לאה ובזה יש ליתן טעם למה נקברה רחל בדרך כדי שתתפלל על בני ישראל כשיגלם נבוזראדן כמו שכתב רש"י ע"פ המדרש ולמה דוקא רחל תתפלל ולא לאה שהיא רבת הבנים אכן מפני שתפלתה תהי' כדאיתא במדרש שתאמר להקב"ה למה אתה מקפיד שהכניסו לך ע"ז לצרה כדכתיב והמסכה צרה להחכנס הרי אני הכנסתי צרה לביתי ולא הקפדתי ותפלה זו שמע הקב"ה יותר מכל תפלות האבות והאמהות ואמר יש תקו' לאחריתך ותפלה זו לא יאתה רק לרחל ואמנם גם מזה ראי' שרחל היא הנשואה ליעקב בתחלה דאם לאה היתה אשתו בתחלה איך קראה רחל ללאה צרתה שהכניסה לביתה הרי אדרבה היא היתה צרת לאה.

ובזה יובן המשך הכתובים שאמר יעקב ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי שבזה נתן הבכורה פי שנים ליוסף וידע שיקשה ליוסף שידע התורה היאך עובר יעקב על לא יוכל לבכר את בן האהובה על בן השנואה הבכור וגם אם לקח הבכורה מראובן בחללו יצועי אביו כדכתיב בדברי הימים יאות משפט הבכורה לשמעון ולא לו לזה אמר יעקב דרך התנצלות ואני בבואי מפדן וגו' שתדע כי רק אמך רחל היתה אשתי בתחלה על פי דין תורה ולכן אתה הבכור באמת שהרי גם כשמתה אמרתי מתה עלי רחל מכח קללתי ולא מפני אשה אל אחותה באשר שהיתה אשתי בהיתר ואם תשאל מאין אדע זה לזה אמר ואקברה שם בדרך אפרת מפני שנאמר לו ברוח הקדש ששם תתפלל על בני' שהכניסה צרה לביתה ומזה ידעתי שנחשבה לפני הקב"ה לאשתי כי רק על פי תפלה זאת ישובו בנים לגבולם ב"ב א"ס.