שלא כו'. על ב' אחיות ואימתי נקראו אחיות מבואר לעיל דאם באו משני נשים מאיש ח"ע וחב"ח אין נקראים אחיות ואם באים מח"ש וחב"ח נקראים אחיות וכבר בארתי לעיל:

אבל מתחיי' כו'. דין זה לא מצאתי בר"מ דיהי' אסור לקדש ח"כ שאין קדושין תופסין בהם ועיין בפ' נושאין על האנוסה שם בש"ס דנפקא מלא תקח הראשונה אבל השניה הפי' לא תקח שכיבה. הן אמת גבי ח"ל נראה בב"מ גבי דאמר צא וקדש לי נראה דאף קידושי עצמן האיסור וכ"נ מתמורה בסוגיא דל"ת אעל"מ ושם קדושין תופסין ואביי סובר בקידושין דקידש לוקה משום לא יקח אבל גבי ח"כ לא אשכחן דיהיה אסור לקדש ולא מצאתי ד"ז מבואר וצ"ע ועיין מצוה רס"ו שם פלפלתי באריכות (ועי' בהשמטות):

**אם נשא כו' עבר ונאף.**ד"ז הוא באחות ארוסתו ג"כ דאם נאף עמה א"צ גט ולא נאסרה אשתו עליו רק בקידש הראשונה בלא נשואין וקידש או נשא השניה צריכה השניה גט שמא יאמרו תנאי הי' בקדושין הראשונים אם כן ממילא הראשונה אסורה ג"כ משום אחות גרושתו. ולכאורה נראה דה"ה אם קידש אם ואח"כ קידש בתה או חמותו ג"כ אפשר הדין כך דהשני' צריכה גט דשמא יאמרו תנאי הי' בקידושין הראשונים וממילא כיון שזו צריכה גט אשתו הראשונה נאסרה עליו. וכן כל העריות שנאסרו ע"י קדושין כגון אשת אביו או אשת אחי אביו צריכה גט אך מהר"ם ומהרהמ"ח לא משמע כן ע' תוס' יבמות צ"ד ובהרא"ש שכתבו דכל אלו צריכות גט אלא דל"ש שנשאו כיון דאפילו לאחר מיתת בעליהן נאסרו ע"ש. אם כן דכל אלו צריכות גט אם כן הקרובות דנאסרות עליו ע"י אשתו אשתו גם כן אסורה לו וע' פ"ב מהא"ב בר"מ ובמ"מ. ודוקא שהראשונה באירוסין אבל בנשואה אינה צריכה השניה גט דליכא למימר תנאי בנשואין עיין יבמות דף צ"ד ובהלכו' יבום סימן קנ"ט ובר"מ דגם אם ארוסה נתייבמה בטעות צריכה גט מהיבם דלמא יאמרו שהי' קדושי תנאי ע"ש. אח"ז ראיתי ביש"ש כ' ג"כ דדעת הר"מ דדוקא אלו השנים כיון שיכול להיות על ידי טעות כגון שמתה אבל אלו שאינו יכול להיות על ידי טעות דתמיד אסורין א"צ גט ע"ש: