מצוה רס"גבנות אהרן אינן מצווין שלא לטמא. עיין ביד מלאכי באות ה' סי' ר"פ כתב שם דלא שייך כאן השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכו' וכתב טעם לזה. ותמוה לי שאין צריך לשום טעם דמבואר בש"ס להדיא במס' יבמות דף פ"ד ע"ב דמקראי יליף לה שם. גם כ' שם קודם לזה באות כ"ז דכהנת לכהן לא אמרינן השוה הכתוב וכו' ג"כ תמוה דהא מבואר שם בגמרא גם כן כנ"ל:

במצוההנ"ל הבאתי שם דברי הר"מ שסובר ששייך רצון גבי קטנה ומה שהשיגו עליו מסוגיא דיבמות ע"ש. וכתבתי שם בפנים בזה"ל דלמא דוקא גבי זנות דמצא הר"מ באיזה מקום וכו'. שוב האיר השי"ת את עיני וראיתי שדברי הר"מ ז"ל הוא גמ' ערוכה במס' סנהדרין דף נ"ה ע"ב דבעי רב המנונא ישראל הבא על הבהמה בשוגג מהו. תקלה וקלון בעינן והכא קלון איכא תקלה ליכא א"ד קלון אע"פ שאין תקלה אמר ר"י ת"ש בת שלש שנים ויום א' ע"ש ודחי הש"ס כיון דבדידה תקלה נמי איכא ורחמנא הוא דחס עלה ע"ש ומבואר להדיא כדברי הר"מ ז"ל. שוב הראו לי שבס' בית מאיר סי' קע"ח העיר בזה וברוך המקום שכוונתי לדעתו הרמה ואין רצוני להאריך בזה ודו"ק: