לדריוש. עיין מה שכתבתי לעיל ריש סימן ו':

למלאות. מלא אל"ף וא"ו:

אנה. במקצת מדוייקים בבי"ת טעמים ועיין מ"ש בתילים סימן קי"ו:

והחסד. הוא"ו בגעיא בס"ס:

והרשענו. הרשענו קרי:

וסור. ב' וסור ממצותיך וסור לבלתי לקמן בהאי סימן:

כיום הזה. למערבאי כיום ולמדנחאי כהיום:

במעלה. העי"ן בחטף פתח:

יהוה לנו בשת הפנים. בהרבה דפוסים כתוב בשם של אל"ף דל"ת וצריך להיות בשם המיוחד ושבפסוק הנמשך באל"ף דל"ת עפ"ה דישעיה סימן כ"ח:

למלכינו לשרינו. כן כתיב לשרינו בלא וא"ו בתחלת המלה למערבאי ולמדנחאי ולשרינו בוא"ו:

את דבריו. דברו קרי:

נהפכו צירי. נהפכו ב' וסימן כי נהפכו עלי' צרי' שמואל א' ד' ודין:

עבד אדני זה. מלרע לדבר עם אדני זה מלעיל ובמסו' ב' בטעם שופר ישר הדין ואידך וינס אדני דריש שופטים והא דנמסר התם במ"ג ב' בטעם שופר ישר עבד אדני זה רישא דקרא נקט וקושטא דמלתא דאסיפי' קאי כדאמרן ועיין מ"ש בריש שופטים:

נשארה בי. ברוב הספרים האל"ף בחטף פתח ובי"ת בי רפוי':

ושמע. עיין מ"ש בפ' בלק סימן כ"ג:פקחה. פקח קרי:

ויחזקני. החי"ת בפתח והזי"ן דגושה לא היו"ד:

אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה. ברובן של ספרים מדוייקים שלשתן בשם של אדנות ועיין במסרה גדולה אות האל"ף ומ"ש המגיה שם:

חזק. בפתח:

וחזק. בקמץ הזי"ן:

למה באתי. כ"כ בספרי ספרד:

כעת מנחת ערב. החכם לונזאנו הגיה בספרו בעת בבי"ת וגם בדפוס ישן מוינציאה יש הערה מחילוף זה אכן בספרים מדוייקם שלפני בכ"ף:

ולחתם. ולהתם קרי ודין הוא חד מן ד' מלין כתיב ח' וקריא ה"א וסימן בשיר השירים א' ומשלי ב':

ולחתם טאות. חטאת קרי:

ועל כנף שקוצים. במסורת פר' ויחי נמס' סי' מן ט' על דסבירין עד וקרינן על וזה אחד מהם ועיין מ"ש בנחמי' סי' י"ב: