ויהי בשלושים שנה. טעם המלה גלגל וגרמיה:

ואראה מראות אלהים. בספר הזוהר פרשת יתרו קודם עשרת הדברים אמר ר' יוסי ת"ח דנביאין כולהו לגבי משה כנוקבי לגבי דכר דכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה. ולשאר נביאים במראה אליו אתודע במראה ולא מראה כל שכן יחזקאל דאפילו מראה לא כתיב ביה אלא מראת חסר וכ"ש דכתיב במשה ולא בחידות אלא כל מלה על בורייה עד כאן. והכי איתא התם מקמי הכי וכן בפ' בא דף מ' ופ' משפטים דף קנ"ד ובסוף פ' משפטים דריש ליה חסר עוד מצאתי כתוב בפי' מעשה מרכבה כי בפ' הזה יש ע"ב אותיות למנין ע"ב שמות הקדושים והטהורים כי הגולה ומראות חסרים הם משתי ווי"ן. וכן כתב הריקאנטי פרשת בשלח אמנם בספ' שלנו שתי המלות מלאים וא"ו:

וידו אדם. וידי קרי. ובסוף פרק ערבי פסחים דרשו ידו כתיב זה ידו של הקב"ה שהיא פרושה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין ועיין עקידה שער ס"ג וק"ג:

ופניהם וכנפיהם (פרדות). אלמלא טעה זקף גדול על ופניהם בפני עצמה רש"י ורד"ק:

גויתיהנה. ברובן של ספרים הנו"ן בלא דגש וכן נכון כי אין דרך הנו"ן להדגש רק כשהיא סי' לנקבה הפעולה כמו שאכתוב ביחזקאל י"ג ובסוף מיכה וכן במכלול דף קצ"ג והה"א בצירי במקצת ספרים:

הלפדים. חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד בתראה כמ"ש בסוף פרשת יתרו ומי שכתבו מלא דמלא לא דקדק על נכון:

והחיות רצוא. במסורת ריש פ' שלח לך חשיב ליה עם מלין דכתיבין אל"ף בסוף תיבותא ולא קריין:

ודמות אחד לארבעתן. בדפוס ישן נרשם מבחוץ תם וטעות גמור הוא כי זהו אחד מן ד' כתיבין נו"ן ע"פ המסורת:

ובהנשאם. בס"ס הוא"ו במאריך וכן כתב הבלמשי:

כקול שדי. הנגיד פירשו לשון חול ואחרים פרשוהו קדש וכן נדרש בתורת כהנים ריש פרשת ויקרא ואם כן אסור למוחקו:

ויהי קול וגו' תרפינה כנפיהן. בנו"ן בסוף תיבה:

כמראה אדם עליו מלמעלה. העי"ן בשו"א לבדו:

וארא כעין חשמל. השי"ן בלא מאריך: