איכבוד. ברוב ספרים כ"י חדא מלה ובתרסא לא בפסק:

הנה. כתב בעל מכלל יופי שהוא מלעיל והנו"ן בסגול ובדגש עכ"ל וכן ראיתי בדפוסים ישנים וספרים מדוייקים כ"י:

ונודיעה אתכם דבר ׀ ויאמר יונתן וגו'. במקצת ספרים יש פיסקא באמצע פסוק:

מענה. העי"ן בחטף פתח:

חרדה במחנה. בס"ס הבי"ת רפה שהקדמא אינו טעם מפסיק:

הלוך ורב ׀ ויאמר שאול וגו'. פיסקא באמצע הפסוק:

ואיש ישראל נגש. בשי"ן שמאלית וכן ת"י אידחיק וכן פירשו כל המפרשים וכן הוא לפי המסורת שכתבתי בישעיה כ"ט:

ביערת. ברוב הספרים העי"ן בשוא לבדו:

ותראנה. ותארנה קרי:

ויעש. ויעט קרי והיו"ד פתוחה כמ"ש בסימן כ"ה מזה הספר:

*שלל. השלל קרי:

חטאים. הטי"ת בחירק והאלף נחה כמו קראים אל ה':

גלו אלי. הלמ"ד דגושה בספרים מדוייקים:

לאכל אל הדם. בדפוס עם פירוש אברבנאל וגם במקצת ספרים כ"י כתיב על הדם:

ונבזה. הוא"ו בגעיא:

בעיניך עשה ׀ ויאמר הכהן. פיסקא באמצע פסוק:

בכל איביו. הבית בגעיא:

איביו. אין באלף מאריך: