ויזבח לו אחאב. היו"ד במאריך בס"ס:

את הנבאים ארבע מאות. במקצת ספרים ישנים כתוב הנבאים חסר יו"ד קדמאה וכן כולם בענין והתם נמי נמסר במ"ק לית מלא בספרא ומסורה ירמי' כ"ז צריכה עיונא לגבי שאר נביאים וכתובים:

ונדרשה מאתו. בקצ' ספרים כתי' מאתו ואין כן בס"ס מדוייקים:

מהר מיכהו. מיכיהו קרי:

יושבים איש על כסאו ויושבים בגרן. מלת בגרן חסר וא"ו כך מצאתי בהרבה מדוייקים והכי מוכח במסורת:

בן כנענה. העי"ן בחטף פתח:

וכל הנבאים נבאים. במקצת ספרים חסר יו"ד קדמאה כמ"ש למעלה וכן הנבאים פה אחד שבסמוך:

ויהי נא. הוא"ו במאריך:

כי את אשר. במקצת דפוסים ישנים חסר מלת את וטעות הוא בידם:

יאמר אלהי. כן כתיב אלהי לא שם ההויה:

לא תדבר. התי"ו רפוי' כמ"ש במלכים א' כ"ב:

אין להן רעה. במקצת דפוסים ישנים כתוב להם במ"ם ושבוש הוא מהמדפיסים שלא הבחינו בין זה לאותו של מלכים שכתוב במ"ם ובהדיא איתמר במסורת פ' פינחס. ויחזקאל כ"ג דהדין דד"ה בנו"ן:

ישובו איש לביתו. מתחלפת ישבו חסר וא"ו:

בן כנענה. העי"ן בחטף פתח:

והשיבהו. מי שכתב והשיבהו בציר"י טעה וממקומו הוא מוכרע דהכא כתיב קחו אבל במלכים יכשר דהתם כתיב קח:

ויבאו במלחמה. י"ס שכתוב בהם ויבא כלשון הכתוב דמלכים אמנם ברוב הספרים זה דד"ה כתוב ויבאו:

את הקטן את הגדול. בדפוס ישן וגם בספרים כ"י מספרד כתוב ואת הגדול בוא"ו אבל במ"ג נמנה פסוק זה עם אחרים שכתוב בהם ד' פעמים את ובס' מלכים כתיב את קטן ואת גדול וכן בשמואל חלק ב' סימן ג' נמנה אותו דמלכים עם פסוקים שיש בהם את את ואת את:

ידיך. ידך קרי: