ויבן את תדמר. עיין מ"ש במלכים א' סימן ט'. (אמר הצעיר רפאל חיים באזילה המגיה מכל מה שכתב הרב המחבר שם במלכים לא יכולתי להבין את דעתו בזה שהרי הוא הביא דעת רש"י כאן בד"ה ונראה דאליביה התם במלכים קרינן תרמוד ברי"ש בתחלה ודל"ת בסוף ולא הוכיח עליו ולא כחשו ועם כל זה הניח דתדמור קרי בדל"ת ורי"ש. אבל לפי עניות דעתי נראה להוכיח בברור דתדמור קרינן בדל"ת ורי"ש וליכא הפרש בין הכא דד"ה והתם דמלכים נגד סברת רש"י שהרי במסורת מערכת אות דל"ת נמנו הני מילי דקריין חד דלי"ת וחד רי"ש ולא נמנה דין בהדייהו ואי דאיהו מתרי מילי דחסר דלי"ת וקריין וכי תימא דהא לא קשיא. כיון דמתחלפין הדלי"ת והרי"ש בקרייתן דשדי רי"ש דבסוף אאמצע תיבותא ונקוט דל"ת דחסרא ושדי אסוף תיבותא אפ"ה קשיא דא"כ אליבא דהאי רי"ש דבסוף קרינן לה דל"ת וזה לא אריא דהרי בירמיה ל"א נמסרו ד' מילין דכתיב רי"ש וקריין דלי"ת ולית דין בהדייהו. גם רד"ק שדרכו להוכיח על כל הני מילי דהני קראי דמלכים ודד"ה דאיכא הפרש בינייהו לא כתב מאומה וכן בב"ר פ' נ"ו כתוב תדמור בדלי"ת ורי"ש וכ"כ בעל מתנות כהונה ה"ג תדמור ופסוק הוא בד"ה ויבן את תדמור עכ"ל. ואיכא ספר שכתוב שם במתנות כהונה ה"ג תרמוד והא ליתא שהרי הביא ראיה מפ' דד"ה ואליבא דכ"ע כתיב בדלי"ת ורי"ש ע"כ):

שרי הנציבים. הנצבים קרי:

העלה. בחטף סגו"ל העי"ן:

בנה לה. במאריך הבי"ת:

מוסד. דגש בסמך במדוייקים ועיין ישעיה כ"ח:

וישלח לו. מאריך ביו"ד:

אוניות. יתיר וא"ו: