מדוע בזית וגו' לעשות הרע בעינו. בעיני קרי כן מצאתי בספרי ספרד המדוקדקים ודין הוא חד מן מ"א מלין דכתיבין וא"ו בסוף תיבותא וקריין י' וסימן נמסר בריש האי סיפרא וריש ירמיה, ובמקצת ספרים בעינו כתיב וקרי בעיניו ומסורת פליגא עלייהו:

ויראו עבדי דוד. ביו"ד אחד לבד ובמאריך להורות על חסרון יו"ד פ"א הפועל ועיין מ"ש לעיל בסימן י':

שמלתו. שמלתיו קרי:

יחנני. וחנני קרי:

את בת שבע אשתו. מצאתי ספר אחד כתיב אשו קרי אשתו וחפשתי בספרים מדוייקים ולא מצאתי כן וסמכתי על המסרה שמצאתי שאומר י"א מלין קורין תי"ו ולא כתיב ומלבד זה אנו מוצאים אותם ואם כדברי הספר הזה הם י"ב אלו דברי רד"ק ועיין עוד שם:

ותלד בן ויקרא. ותקרא קרי:

ידידיה. פליגי עליה אמוראי בפרק ערבי פסחים לר' יוחנן מלה חדא ולרב ורבה תרתין מלין לפיכך ידיד חול ויה קדש ואתיא ר' יוחנן כר' יוסי ורב ורבה כתנא קמא במסכת סופרים פרק ה' הלכה י' ובנוסחי דהשתא חדא מלה גם בעל ערוגת הבשם בפ' י"א מנאו עם השמות הדבקים דבוק מוחלט ועיין מ"ש בסוף פרשת בשלח על כס יה וחלוקים הספרים אם הה"א רפה או במפיק ובסוף פרשת בשלח נמנה במסורת עם מלין דלא מפקא ה' ועיין בפסקים ממהר"ר ישראל אשכנזי בעל תרומת הדשן סימן קפ"ח:

את עטרת מלכם. כתוב במסורת ב' מטעים פירוש דסבירין מלכה והאחד נראה שהוא חברו דד"ה א' כ':

ובמגזרת. חסר וא"ו אחר הרי"ש והמ"ם בפתח ברוב הספרים וכן כתב בעל הלשון שהוא נגזר מן מַגזרה על משקל מַמלכה ובמקצת ספרים כ"י המ"ם בחירק:

והעביר אותם. מלא וא"ו והוא חד מן המלאים בסיפרא:

במלכן. במלבן קרי בבי"ת והוא חד מן ג' מלין דכתיבין כ' וקריין ב' וסימן בריש ד"ה ודוכתי אחריני: