ראו איים וייראו. פליגי סיפרי אם הוא בתרי יוד"ן או בחדא בלחוד וממסורת ליכא לאכרועי מידי:

ויאתיון. בדפוסים ישנים וגם ברוב ספרים כ"י האל"ף בחטף סגול וכן כתב המכלל יופי האל"ף נעה ולמד זה מהמכלול דף קס"ג ומהשרשים שהובא עם אחרים שהאל"ף נעה:

את צרף. יש מי שכתבו מלא וא"ו ואין לסמוך עליו שזהו א' מן ד' חסר במסורה:

החזקתיך מקצות. בספרים כ"י מדוייקים הקו"ף רפה וכ"כ רב פעלים:

ואמר לך. מלעיל במדוייקים כ"י וגם בדפוסים ישנים:

בעל פיפיות. פ"א שנייה רפויה כמשפטה וכן חרב פיפיות בידם דתילים:

**נשתה.**דגש התי"ו לתפארת המלה מכלול שקל פעל:

קרבו ריבכם. במקצת ספרים הקו"ף בלא מאריך ומ"מ קריאתו בקמץ רחב כי משפט התיבה בשוא נע שהוא צווי מהדגוש, אלא שהרי"ש אינה מקבלת דגש והטילוהו תחת הקו"ף שמשפטה בפתח כ"כ רד"ק בפירוש ובשרשים וגם החכם ן' עזרא כתב שהוא צווי מהבנין הכבד הדגוש על משקל ברכו את ה' עכ"ל. ולא יתכן להיות צווי מהקל בשקל חרבו מאד (ירמיה ב') כי שרש קרב מבנין הקל הוא עומד וזה יוצא:

ונשתעה. מלעיל הטעם בתי"ו:

ונרא.* ונראה ק':

וישיבו דבר. במדוייקים מלא יו"ד וכן במסורה וישיבו ג' חד חסר וב' מלאים וזהו א' מן המלאים עיין במ"ג סדר דברים: