אחטם לך. במקצת ספרים אחטום בוא"ו יתירא ואין לסמוך עליהם כי בכל ספרים כתובי יד מדוייקים ודפוסים ישנים בלא וא"ו גם לא נמנה במסורת עם מלין דיתירין וא"ו וחטפין קמצין:

שמע אלי יעקב וישראל מקראי. בירושלמי דסוטה פרק אלו נאמרין אמר ר' מתניה טעמא דהדין תנייא שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקראי חסר וא"ו מה התקרה הזאת עוביה דהן גבי קוטנה דהן וגומר ובכולהו סיפרי דילן ליכא מלת עבדי בפסוק והכי גרסינן בבבלי ובשמות רבה פ' א' ובויקרא רבה פ' כ"ט ובמדרש תנחומא ריש פרשת ואלה שמות ובאגדת תהלים מזמור י"ד בלא מלת עבדי ונראה דאשגרת לישן היא לסמוך עבדי אצל יעקב כמה דאת אמר ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (ישעיהו מ״ד:א׳) ודמיא להא דאמרינן בפרק קמא דעכו"ם תנא תוספתא ספרא בצירא עיין עירוך ערך ספר השני:

וימיני טפחה שמים. כתיב בשרשים שבמקצת ספרים מדוייקים טפחה בקמץ חטף וכן מצאתי במקצת ספרי ספרד שנכתב בצדו ס"א טִפֳחָה וקריאה זרה היא עלי:

הקבצו כלכם ושמעו. בספרי ספרד הוא"ו במאריך והשין בשוא לבד ובמקצת ספרים השי"ן בשוא ופתח ועיין שופטים ה' ומה שכתבתי שם בשם ר' אליה המדקדק:

הגידו השמיעו זאת. במקרא גדולה כתוב ס"א והשמיעו וכן מצאתי בנסחא כ"י אכן בשאר ספרים כתוב השמיעו בלא וא"ו:

ולא צמאו בחרבות. בחטף קמץ הפ"א כמו שאכתוב ביחזקאל י"ג בסייעתא דשמיא: