בשנה התשעית. בס"ס חסר יו"ד קדמאה ובספרי אחריני מלא דמלא וליכא למיפשט ממסורת דנשא התם לא איירי אלא במלת התשיעי כדחשיב להו ואזיל ומה שכתוב שם וסימנם ויהי בשנה התשעית ליהויקים טעות הוא ור"ל ויהי בשנה החמשית להויקים וגו' בחדש התשיעי למעלה בסימן ל"ו:

בעשתי עשרה. עיין מ"ש ביחזקאל ריש סימן כ"י:

נרגל. עלה חדא:

שראצר. מנה חדא ובס"ס בשי"ן שמאלית וס"א שראצר כולהון וקודם בצירי האל"ף:

סמגרנבו. מלה חדא ובתולם וי"ס שכתוב סמגר-נבו תרתין עליו ומקף ביניהם ויש ספרים נבו בשורק:

שרסכים. בספר מוגה מלה חדא וכתוב במ"ם בסוף תיבה:

רב סריס. תרין מלין:

רב מג. תרתין מלין. רוב דברים אלו מרד"ק:

בערבות ירחו. בספרים מדוייקים הרי"ש בצירי ויש ספרים בחירק וצ"ע ממסורת דסוף מלכים:

ויקחו אותו. במקצת מדוייקים מלא וא"ו ויש מהם שבתחלה נכתב חסר ואחרי כן הגיהו והוסיפו וא"ו:

ויעלהו אל נבוכדראצר. כן כתיב ברי"ש במקצת ספרים מדוייקים ודפוסים ישנים ועיין מ"ש לעיל בסימן ל"ד:

בנחשתים. ברוב ספרים כ"י ודפוסים ישנים קלה הנו"ן והבי"ת במאריך: וסים ישנים קלה הנו"ן והבי"ת במאריך:

נבוזראדן. מלה חדא וכן כל נבוכדנצר ונבוכדראצר מלה חדא. רד"ק:

מאומה רע. בדגש הרי"ש רד"ק בפי' ומכלול דף ע"ב:

כי אם כאשר. אם כתיב ולא קרי:

ונבושזבן. נו"ן אחרונה זעירא והוא חד מן ג' נוני"ן אריכין זעירין ע"פ המסורת:

שראצר. בשי"ן שמאלית כמ"ש למעלה בזה הסימן:

להוצאהו אל הבית. מי שכתב מן הבית שגגה יצאה מלפניו:

הנני מבי. מביא קרי והוא חד מן ט' מלין חסר אל"ף בלישנא ע"פ המסורה: