הנביא על הגוים. יש מי שכתב על כל הגוים ושיבוש הוא שזהו אחד מן ה' בקריאה דליכא מלת כל וסימנם במסורת על פסוק זה:

הסרינות. בס"א כ"י בשי"ן שמאלית ובשאר ספרים בסמך וחסר וא"ו קדמאה ופליגי ספרי בוא"ו תניינא ובמקרא גדולה נמסר עליו לית וחסר וכתוב סמ"ך:

נסוגים. יש ספרים חסר וא"ו:

יתגעשו מימיו. במאריך:

מצרים כיאר. אין גדש ביו"ד ובכל ספרים כ"י חסר וא"ו וכמוהו מי זה כיאר שבפ' הקודם ועיין מ"ש בזכריה י':

ויצאו. בצירי היו"ד והוא איתן ולית כותיה ושארא ויצאו בקמץ היו"ד. רד"ק:

הגבורים. לפי המסורת מלא וא"ו שזהו א' מן ז' מלאים וסימן נמסר במיכה ד' במ"ג וכן הוא במקצת ספרים:

והיום. הוא"ו בגעיא בס"ס:

ורותה. במקצת ספרים כ"י ורותה בחירק הרי"ש ודגש בוא"ו שעושים אותו מהדגוש אכן בספרים מדוייקי' מספרד הרי"ש בקמץ וכן כתב רד"ק ורותה מן הקל ולית כותיה ושארא רותה ורותה מן הדגוש:

הרביתי. הרבית קרי:

העביר המועד. בס"א ישן כ"י ודפוס ראשון העי"ן בשוא לבדו ובשאר ספרים בחטף סגול:

יפה פיה. שתי מלות וענינו מלה אחת רד"ק בפירוש ומכלול דף רכ"ה אבל בהגהת שרשים כתב ר"א הלוי שכתוב וקרי מלה אחת:

כרתו יערה. כתב רד"ק בפירוש ובשרשים שיש מחלוקת בקריאת המלה הזאת יש קוראים אותה בקמץ חטוף ואומרים שהוא צווי כמו חרבו מאד (ירמיה ב') כאילו מדבר כנגד החיל. ויש קוראים אותה בהעמדה שמרו עדותיו (תהלים צ"ט) שהוא פעל עבר וכן מצאנוהו בספרים מדויקים הכ"ף מעמדת בגעיא וזאת הקריאה הנכונה לפי הענין ועיין עוד בפירוש:

ושאנן. במקצת ספרים כ"י הנו"ן בקמץ וע"פ המסורת הוא בפתח והם ד' וזה אחד מהם וכן הוא ברוב הספרים:

ויסרתיך. עיין לעיל בסימן ל' מ"ש במלה זו: