ויען איוב ויאמר. בפתח גדול ומלעיל וכן במסורת חשיב צ"א ויאמר פתחין ומלרע וכל ויען ויוסף דאיוב דכוותא אבל הם כולם מלעיל וכן במכלול דף קי"ג ובספר הבחור מאמר ב' עיקר ו':

יהי חשך. בגעיא:

תשכן עליו. כן הוא בספרים מדוייקים ולב"א בקמץ חטוף:

כמרירי יום. כ"כ:

אל יחד. דגש הדל"ת לתקון הקריאה לפי שהמלה מלעיל ואילו היתה מלרע היתה כמו ולא יחס לו רד"ק שרש אחד ובמכלול דף קי"ב:

חרבות. בחטף קמץ:

הממלאים. כן כתיב והוא קל וכ"כ לוית חן פ' י"ג שער ד' ובמסורת ג' בקריא והממלאים למני ממסך (ישעיהו ס״ה:י״א) הממלאים בתיהם כסף. הממלאים בית אדניהם (צפניה א׳:ט׳):

קול נגש. במקצת מדוייקים חסר וא"ו וכן ראוי. דבמסורת דניאל י"א נמסר נוגש ב' מלא וסימן ממנו יצא כל נוגש (זכריה י׳:ד׳) ועמד על כנו מעביר נוגש שם בדניאל:

ולא נחתי. בגעיא:

ויבא רגז. במקצת ספרים כ"י הטעם ביו"ד בלי ספק וכן הוא בחילופים לב"א ובחילופים כ"י מצאתי שגם לב"נ הטעם ביו"ד אלא שהוא בגלגל ולב"א במאריך: