הכביד נחשתי. במכלול בשמות משקל פְּעוֹלֶת כתב שהוא בשלש נקודות והביאו עם דומים אחרים כולם בשלש נקודות וכן הוא בשרשים וכן מצאתי בספר כ"י אך בספרים אחרים שלנו מהדפוס וכ"י החי"ת בקמת חטוף וכן כתב בפירוש בעל הלשון בשרש נחש:

שתם תפלתי. נסתמו עיניהם של מדפיסים שעשאוהו כולו קמוץ כי בכל ספרים כ"י חציו קמץ וחציו פתח כדינו ובמסורת ב' דין כתיב בשי"ן וחד כתיב בס"מך יחזקיהו סתם את מוצא (ד"ה ב לב) וזה אחד מן מלין דחמיין שי"ן וקריין סמ"ך עיין במ"ג הושע ב' ובאיכה רבתי כל המתפלל לאחר הצבור מעשיו נפרשין לכך נאמר גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי שתם כתיב לפי שתמו הצבור תפילתהון פי' ל' השלמה ועיין פי' המאמר בס' לחם דמעה:

אריה. ארי ק' והכתיב רמז לנבוכדנצר דכתיב ביה עלה אריה מסבכו ירמיה ד':

ויפשחני. בשי"ן ימנית:

הייתי שחק לכל עמי. חסר וא"ו ועוד אדבר מזה בירמיה מ"ח:

לכל עמי. חד מן ג' דסבירין עמים ובמדרש לקח טוב למה כתוב חסר מ"ם אלו כשדים שהם אומה שפלה ובזויה כדכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה:

עניי. הע"ין בקמץ לבדו והוא חטוף:

ותשיח. ותשוח ק' ובמדרש ילמדנו פרשת בשלח נמנה ותשוח עלי נפשי עם י"ח תיקון סופרים וכן הוא במסורת כמ"ש בזכריה סי' ב' ונ"ל שאם הנביא מדבר על עצמו הי"לל ותשוח נפשי אלא שר"ל ותשוח עליו כלפי השכינה אלא שכינה הכתוב ואמר עלי:

כי לא כלו רחמיו. כן כתיב וקרי למערבא בי"וד בין מ"ם לו"או וקי"ל כותייהו וכן מצאתי במקצת ספרים כ"י ובדפוס ישן גם לא נמנה במ"ג עם מלין דחסר יו"ד באמצע תיבותא וקריא ולמדינחאי אחמו כתיב רחמיו ק':

כי לא יזנח לעולם אדני. וכן לעות אדם בריבו אדני מי זה אמר ותני אדני רבת אדני כלם בשם של אל"ף דל"ת על פי המסורת ואינון מן י"ד דקינות:

ברוב חסדו. בכמה ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוס ישן חסדו כתיב חסדיו ק' ותימא שלא נמנה במסרה גדולה במערכת אות יו"ד עם מלין דחסר י"וד באמצע תיבותא וקריה:

ויגה בני איש. במקצת ספרים כ"י וגם בדפוסים קדמונים כתוב ויגא בא"לף גם ר' אלייה המדקדק כתב בספר ההרכבה ראיתי בספרים הרבה שנכתב בא"לף וכן כתב אבן עזרא הא"לף תחת הה"א ובשרשים ובעל הלשון ומאיר נתיב נכתב בה"א וכ"כ הלוית חן בפ"ג מהשער השביעי לפי הדעת הראשון שהביא שהוא הנבחר אצלו כמ"ש בהקדמת השער ההוא:

בני איש: לדכא תחת רגליו. חצי הספר בפסוקים:

לעות. הע"ין זעירא במקצת ספרים כ"י וכן היא באלפא ביתא מאותיות זעירות:

בריבו אדני לא ראה. כדלעיל:

מי זה אמר ותהי אדני. כדלעיל:

על חטאו. חטאיו ק' ובמדרש לקח טוב חטאיו חטאו כתיב אפילו על חטא אחד שחטא צריך לעשות תשובה ולהתגבר על יצרו ולהכניעו:

ונחקרה. הו"או בגעיא בכל הספרים וכן מצאתי בחילופים כ"י אליבא דב"א ובחילופים שבדפוס החליפו:

צוד צדוני כצפר. במקרא קדמונית כ"י נמסר עליו לית חסר למערבאי ע"כ וכן בחילופים שלנו למערבאי צוד צדוני כצפר חסר למדנחאי כצפור מלא:

אל תעלם אזנך. בספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוס ישן העי"ן בשוא לבדו וכן כתב ברב ר' אלייא מזרחי בפרשת כי תבוא על פסוק יעלם ה' עליך ובס' מכלול דף פ"ב על וה' העלים ממני (מלכים ב ד) כתוב בהגהת ר' אלייה הלוי כן כל לשון העלמ' העי"ן בשוא לבדו כמבואר במסורת:

רבת אדני. כדלעיל:

ראיתה כל נקמתם כל מחשבותם לי:

שמעת חרפתם ה' כל מחשבתם עלי:

שפתי קמי והגיונם עלי כל היום. סי' קדמאה דפסוקא לי דניינא עלי תליתאה עלי וחד פ' בסוף יואל סי' להון וגם מה אתם לי צר וצידון וגו' הגמול אתם משלמי' עלי ואם גומלים אתם עלי וגו':