עמני. במקצת מדוייקים חסר וא"ו ומה שכתבו במסורת בכלל המלאי' לא יבוא עמוני. הוא אותו של תורה בפרשת כי תצא:

ויהפך אלהינו הקללה. בכל ספרים מדוייקים כ"י שלפני חוץ מאחד אין בהם מלת את וטעות סופרים הוא שעל הרגל לשונם הלכו באותו של תורה וגם החכם לונזאנו כתב בספרו שבספר קדמון וספרי ספרד אין בהם מלת את:

האלהים את המנחה והלבנה. יש ספרי שכתוב בהם את הלבנה והמסורת מוכיח שכתוב והלבנה. וחסר וא"ו אחר הבי"ת שכן אומרת והלבנה ב' א' חסר וא' מלא והמלא הוא בד"ה א' סימן ט' וכן בספרים כ"י מדוייקים:

מנות הלוים לא נתנה. כן כתוב למערבאי ולמדנחאי נתנו:

והמשררים. אין דגש במ"ם:

ואקבצם. יש ספרים ואקבצם וברוב המדוייקים שלפני בשני שואים וכן הגי' החכם לונזאנו בספרו בשם ס"ס:

מעשר. העי"ן בשוא לבדו בס"ס המדוייקים וכבר נתבאר זה הענין על תשלומו למעלה בסימן יו"ד:

והיצהר לאוצרות. וכן על אוצרות דבתריה תרווייהו מלא דמלא במס' אחריתי דאיתא (בירמי' נא) ועיין מ"ש (בד"ה א' ט'):

ועמסים. בגעיא הוא"ו:

ומביאים ירושלם. כ"כ לא לירושלם:

מביאים דאג. לית כתיב אל"ף:

לבני יהודה ובירושלם. כן כתוב בוא"ו ומי שכתב בירושלם בלא וא"ו טעה שכן נמסר (בירמי' סימן כ"ז) יהודה ובירושלם ג' דסמיכין בקריא וסימנהון וגם את האבות דיאשי' דמלכים ואם נביאים הם (ירמיהו כ״ז:י״ח). והצרים ישבו בה דעזרא וכן מצאתי במסורת כ"י:

צללו. הלמ"ד בשו"א לבדו כדרכנו והם ג' במסורת דין ודשירת הים וסוף חבקוק אנ"ך:

לא יבא משא. בדפוס ישן כתוב ולא בוא"ו ואין כן בשאר ספרים:

מן העת ההיא. בכל ספרים כ"י מדוייקים כן כתיב ביו"ד לא כדפוסים שכתוב ההוא בוא"ו וקרי היהא:

אשדודיות עמוניות. תרווייהו מן תיבותא דחטפין קמצין ויתירין וא"ו במסרה רבתא אות וא"ו:

ואקללם. קל הלמ"ד:

להשיב. חסר וא"ו וכן במסורת להושיב ב' חד חסר וחד מלא וסימנהון עם נדיבים דתפלת חנה מלא נשים נכריות חסר:

וטהרתים. ב' בקריא וסימנהון מכל נכר. מכל עונם (ירמיהו ל״ג:ח׳). ה' לטובה יזכינו. ומכל חטאתינו יטהרנו. אמן: