והנצל. בגעיא הוא"ו:

ורהב רעיך. כל רעך שבספר משלי חסר יו"ד אחר עי"ן חוץ מזה שהוא מלא והיינו דדרש רבי יצחק ביומא פרק י"ה אם ממון יש לו בידך התר לו פסת היד ואם לאו הרבה עליו רעים ופירש רש"י רעיך בתרא דקרא כתיב מלא לפי שהוא לשון רבים וכתב בחיי פרשת ויגש רעיך השני מלא כלומר שצריך להתרפס לפני שניהם לפני המלוה שימתין לו ולפני הלוה שיוציאנו מן הערבו':

ובא כמהלך ראשך ומחסרך. ובסי' כ"ד. ובא מתהלך רישך ומחסריך. וסי' שבתך ומשענתך ובמדר' משלי ובא כמהלך ראשך. זה מלך המשיח שעתיד לעבור בראש ישראל שנא' ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם:

הולך עקשות פה. בכל ספרים ישנים מהדפוס וכ"י מלא וא"ו וכן נכון עפ"ה דקהלת ט':

קורץ בעיניו. בכמה ספרים כתיב בעינו וקרי בעיניו כמו שהוא מולל ברגלו שבפסוק אולם בספר מוגה מטוליטולא שהיה כתוב כן בתחלה נמחק הקרי מבחוץ ונתקן בפנים בעיניו איברא ודאי דהכי מוכח מהמסורת דבמערכת אות היו"ד נמסר סימן מן נ"ו מלין דחסרין יו"ד באמצע תיבותא וקריין וחשיב בהדייהו מולל ברגליו ושביק מלת בעיניו למימרא דהכי כתיב ביו"ד:

מדנים. מדינים קרי:

יבוא אידו. בנסחא כ"י יבוא לית מלא בספרא ובמסורת פרשת בהעלתך איכא פלוגתא ובלישנא בתרא דהתם אית דאמרי פתאום יבוא אידו לית מלא במשלי ועיין מ"ש בסימן ז':

תועבות. תועבת קרי:

ממהרות. בוא"ו:

על גרגרתך. במקצת ספרים חסר וא"ו וחסר יו"ד עיין במסורת ריש משלי:

בשכבך. בגעיא בס"ס:

כל הנגע. בספרי ספרד הכ"ף מתוגה אע"פ שהמלה מוקפת וכבר נתבאר ענין זה בסוף פרש' ראה: