עורה הנבל. בס"ס עורה בשני טעמים ועמ"ש בסי' נ"ז:

אודך בעמים, ה'. יש פסיק בין עמים לשם כמ"ש במזמור נ"ז:

ואזמרך. בוא"ו ובסימן נ"ז אזמרך בלא וא"ו:

בלאמים. הלמ"ד רפה:

מעל שמים. ובסימן נ"ז עד שמים ועמ"ש שם:

ועד שחקים. הוא"ו בגעיא: (ו)ועל כל הארץ. ובסימן נ"ז על כל הארץ:

וענני. בספרים מדוייקים כן כתיב וקרי ביו"ד אבל במזמור ס' כתיב בוא"ו וקרי ביו"ד:

אעלזה. עיין מ"ש בסי' ס':

לי גלעד לי. קדמא' דסיפר' לי גלעד ולי. תנינא לי גלעד לי ואחד פסוק סי' ולי הדברי וגו' הוספת לי וגו' (דניאל ד׳:ל״ג):

עלי פלשת אתרועע. בסימן ס' עָלַי פלשת התרועעי:

עיר מבצר. ובסימן ס' עיר מצור:

הלא אלהים. ובשי' ס' הלא אתה אלהים:

ולא תצא. בגעיא: