אלהי אקרא. בספרי ספרד יש געיא באל"ף בין שו"א לסגול ולא ידענא למאי אהניא:

ולא דומיה. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד:

דומיה לי. כתב בעל המסורת דומיה ד' א' חסר וסימן ולילה ולא דמיה לי. נאלמתי דומיה סימן ל"ט. אך אל אלהים דומיה נפשי בסימן ס"ב. לך דומיה תהלה סימן ס"ה קדמאה חסר וכן הוא חסר במקצת מדוייקים ועיין מ"ש בסימן ס"ה:

ילעגו לי. בספרים מדוייקים חסר יו"ד והגימ"ל רפה:

כי חפץ בו. בהרבה מדוייקים בשני טעמים:

אל תרחק ממני. ממני בימנית:

והתפרדו כל עצמותי. בספרי ספרד הכ"ף במאריך אף על פי שהמלה מוקפת ועיין בסוף פרשת ראה על כל הבכור ויש עוד שנים למטה בזה המזמור:

ולעפר. הוא"ו בגעיא:

כלבים. יש גם המקל השלישי:

כארי. הכ"ף בקמץ ועיין מ"ש בישעיה ל"ו:

ומקרני רמים. כתב רד"ק בשרש ראם ובהניח הא' ומקרני ראמים עניתני ע"כ. אמנם בכל ספרים שלנו כתוב רמים בחסרון האל"ף:

ובשועו. בגעיא:

מאתך תהלתי. בגעיא:

לעד. חציו קמץ וחציו פתח ויש ספרים כולו קמץ:

כל משפחות. בספרי ספרד במאריך וכן כל דשני ארץ:

ומשל בגוים. בספרים מדוייקים חסר וא"ו בתר מ"ם וכן במסורת קהלת סימן ט' נמסר מושל י"ד מלאים ואין זה מהם: