לשלמה אלהים. האל"ף בגעיא:

ידין עמך בצדק וענייך במשפט. שתי הביתי"ן רפויות:

וענייך במשפט. בדפוסים ישנים ובמדוייקים כ"י בשני יודי"ן והאי דמסיר בעל המסורת ג' בלישנא וחד מינייהו כי לא יחדל אביון וגו' לאחיך לעניך וההוא ביו"ד אחד כתיב לא קשיא מידי דלא נתית בעל המסו' רק לתת סי' לתלת מלין דשוין אהדדי בלישנא בקריאה ולאו לענין חסר ומלא איתמר דגם תית עניך שבסימן ע"ד כתוב בשני יודי"ן והוא חד מהני תלת:

ישפט עניי עם. העי"ן בגעיא בס"ס:

יפרח בימיו. בגעיא ובמקף:

כל גוים. במאריך:

ואין עזר לו. הוא"ו בגעיא בס"ס וכן הוא בחילופים לכ"א:

שמו לעולם. געיא בס"ס:

ינין. ינון קרי:

כל גוים יאשרהו. מלת כל במאריך:

עשה נפלאות. בס"ס בצירי וכן ראוי כפי המסורת בפרשת בשלח:

וימלא. בנסחא ספרדית וימלא ואיכא למיבטלה ממהאי דאמרינן במסורת וימלא ב' בקריא וסימנהון. ואולם חי אני. וברוך שם כבודו:

את כל הארץ. יש מחלוקת בין הספרים כי במקצתן כתוב כל הארץ בחולם ואי חשיבנא לאכרועי הוה אמינא דנוסחי דכתיבין בקמן יאותהן עבדין ועדיפי טפי דמדחזינן במסרה רבתא סימן מן י"ד פסוקי דאית בהון את כל הארץ וכולהון קמצין מסתברא דהדין נמי דכוותייהו:

כלו תפלות. בקמ"ץ חטוף מפני דגשות הלמ"ד: