המצא תמצא. התי"ו רפה:

בעירה. בעירו ק' וכ"כ הרמ"ה ושלח את בעירה מלא יו"ד ונסיב ה"א בסוף תיבותא חלוף וא"ו:

כי תצא אש. הקדמא בצד"י:

גדיש הגימ"ל דגוש:

על כל דבר. על במאריך ובמקף וכן הוא לב"א:

ירשיען. חסר וא"ו ע"פ המסורת והכי איתא בריש פ"ק דסנהדרין וכן נדרש בבמדבר רבה סוף פ"ט ועיין מה שאכתוב בשמואל א' ב' על אשר ישכבן:

ימהרנה לו. הלמ"ד בדגש:

כל שכב עם בהמה. בס"א כ"י כתב כאן פרשה סתומה וכן עשה המדפיס המ"ג וכתב אור תורה שטעות הוא כי אין כאן פרשה כלל בכל הספרים ולא כמאירי ולא כהרמב"ם ז"ל עכ"ל. אמנם בס' תגי היא סתומה:

גרים. הגימ"ל רפה:

תענה. בכל הספרים הנו"ן בסגול ובעל א"ת כתב שהוא בצירי עפ"י המסורת שמצא ועיין מ"ש בסוף פרשת ויצא:

וחרה אפי. במסכת סופרים וחרה אפי בשיטה אחת כך מצאתי בתיקון ס"ת ועיין במסכת סופרים פ' ה':

לא תשימון עליו נשך. ג' דסבירין ולא וקריין לא כמ"ש לקמן על לא ישמע על פיך:

תחבל. אין מאריך בתי"ו עד בא השמש. עיין מ"ש בסוף בשלח גבי פסוק עד בא השמש:

כסותה. כסותו ק':

אלהים לא תקלל. חצי הספר בפסוקים:

אלהים לא תקלל. במס' סופרים פ' ד' אלהים לא תקלל משמש קדש וחול ר"ש אומר קדש. ובסנהדרין פ' ד' מיתות ובמכילתא פליגי בה ר' ישמעאל ור' עקיבא לרבי ישמעאל חול ולר' עקיבא קדש ורש"י בפי' החומש כתב הרי זו אזהרה לברכת ה' ואזהרה לקללת דיין ועיין מזרחי במקום הזה ובקרבן אהרן פ' קדושים דף רי"ו ומ"ש לעיל סוף פ' ויצא:

ביום השמיני תתנו לי. מטעים ביה ספרי' דאמרי וביום: