במצרים רדו. הבי"ת דגושה:

ונחיה. היו"ד בסגול:

לשבר בר ממצרים. וכן כתיב ממצרים בס' אספמיא ובספר ר"ג לאפוקי ספרים שכתוב במצרים:

ואת בנימין. מלא והוא חד מן י"ז מלאים וסימן נמסר בפ' וישלח במ"ג וכן ממש הביאם הרמ"ה ז' מלאים יו"ד בין מ"ם לנו"ן באורייתא:

עם. בגלגל ובלא מקף:

ויתנכר אליהם. בהעתק הללי אלהם ירושלמי אליהם עכ"ל ובכל ספרים מדוייקים מלא והוא חד מן י"ז מלאים ע"פ המסורת וסימן נמסר במסר' רבתא:

אלהם מאין באתם. אלהם חסר יו"ד שלא נמנה בכלל המלאים:

מרגלים. הגימ"ל דגושה בכולם:

הלוא אמרתי. מלא והוא חד מן המלאים ע"פ המסורת וסימן נמסר בפ' שלח לך:

וַיֶּאֱסֹר. פ"א הפועל בשוא וסגול מכלול דף קי"ד ושרשים והמסורת עליו לית רפה וכל כפתייא דשמשון כותיה ומסורת ג' א' רפי וב' דגש והב' דגשים הם וַיֶּאְסֹר יוסף מרכבתו דפ' ויגש וַיֶּאְסֹר את רכבו דפ' בשלח ופי' רפי ר"ל האל"ף בחטף סגול ודגש ר"ל האל"ף בשוא פשוט ולא שתהיה הסמ"ך דגושה כי בכולם רפויה וכן דרך המסורת לקרות דגש לשוא שתחת אות אחה"ע ורפי כשהיא בחטף פתח או בחטף סגול כמו שכתב בעל מסורת המסורת בסוף מאמר ג' והך מסורה בתרייתא תמיהא לי טובא דהא אשכחן וַיֶּאְסֹר אביה את המלחמה (ד"ה ב' י"ג) וכן וַיֶּאְסֹר אזור במתניהם (איוב י״ב:י״ח-י״ט) לכן נר' דמסורה קמייתא טפי עדיפא דהדין דפרשתא בלחוד בחטף סגול וכל שארא בשוא לבדו:

הנה באמתחתי. הבי"ת רפה:

ויגידו לו. בהעתק הללי ויגדו ירושלמי ויגידו עכ"ל ובכל הספרים מלא וכן ראוי על פי המסורת כי לא נמנה עם ד' חסרים וסימן נמסר במ"ג פ' תולדות יצחק וכ"כ הרמ"ה ויגדו לו על אדות הבאר חסר יו"ד כתיב ודכותא ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי ומסר עליהון תרין חסרין באורייתא:

לו. רפה:

כמרגלים. מאריך בכ"ף:

עשר אנחנו. תביר בנו"ן:

מריקים. בלא פסק:

צררות. בתיקון ספר תורה צררות ס"א צררת ע"כ. והרמ"ה כתב צררות כספיהם חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו תניינא וכן הוא בספרים שלנו:

ויאמר ראובן וגו'. וכן:

ויאמר לא ירד וגו' אין בהם פסקא כמ"ש בריש סידרא:

וקראהו. הוא"ו בשורק והקו"ף בשוא חזקוני:

שיבתי. מלא יו"ד בכל ספרים מדוייקים וכ"כ הרמ"ה ז"ל תקבר בשיבה טובה מלא יו"ד כתיב וכל שיבה באורייתא דכותא מלא והורדתם את שיבתי דויהי מקץ ודויגש אליו מלאים יו"ד כתיב ודכותא את שיבת עבדך אבינו ביגון מלא יו"ד: