כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ תרגום אונקלוס אֲרֵי לָא אֲסַלֵּק שְׁכִנְתִּי מִבֵּינָךְ ע׳ במפרש לתרגום יונתן:

וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו כתב הרמב״ן אונקלוס שתרגם וְלָא שַׁוִּיוּ גְּבַר תִּקּוּן זֵינֵיהּ עֲלוֹהִי על מלת עדיו דעתו כדברי האומר בבראשית רבה זינאות חגר להם כלומר שחגר להם הקב״ה בשעת מתן תורה כלי זיין להנצל מכל פגע ומלאך המות כמו שדרשו חרות על הלוחות חירות ממלאך המות והם שמותיו של הקב״ה והנה ישראל קבלו עליהם את המיתה ברצון נפשם מפני עונש העגל וזה ענין תשובה גדולה וחרטה בחטאם עכ״ל:

הוֹדִעֵנִי נָא וגו׳ תרגום אונקלוס הוֹדַעְנִי כְעַן וגו׳ ברמב״ן תמצא סוד עמוק: