Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Second House, The Third Gate
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עוד שם ולענין סירכא שאוסרת בריאה בשלא כסדרן כתב שיש לפרש אפילו לפירוש שאין סירכא בלא נקב וכו'. אמר הכותב האריך בזה הרבה ועוד יותר ממה שכתבתי ותמה אני איך מתפתה במה שאינו כדאי לחלוק ותולה עצמו בחוט הסרבל ומניח אשלי רברבי וכל מה וחשב לראיה או לקושיא כבר עמד עליו המחבר וברר הכל ב"ה. ותחלת כל דבר אומר שכל מקומות ששמענו בישראל הסכימו בהפכו שהרי בכל המקומות נהגו היתר בסרכא תלויה ואחר שמלא כרסו ממנה חוזר ואוסר לנו ומשוי להו לכל ישראל ונפשיה טועין ואף הרמב"ם ז"ל כתב שכל האוסר מפסיד ממונן של ישראל ובכל צרפת ובכל ספרד נוהגין בה היתר עתה יראה הרואה אם ראוי להניח הסכמת כל ישראל ומעשיהן לעשותן טוען ולשמוע דעתו וסברתו. ועוד שאם אין סירכא בלא נקב כמו שהוא אומר על כרחנו הנקובין יותר מן הסרוכין וכיון שאנו מצריכין בדיקת הריאה משום חשש סירכא שהיא משום נקב נצריך לבדוק כל ריאה שמא יש נקב ועדיין לא נסרך. ועוד אפילו מחתוך לחתוך לא נכשיר אלא בבדיקה דכיון דכל סירכא ודאי ניקבה ואינה כשרה אלא מחמת הסירכא שעלתה עליו וסתמה נחוש שמא עדיין לא נסתם כל הנקב ולא נכשיר אלא בבדיקה ואם נאמר דכל שנסרכה אפילו הוא נקובה עדיין חברתה מגינה עליו לפי שעל ידי הסירכא החתוכין מהודקין זה על גב זה כריאה שנקבה ודופן סותמתה דכשרה כל דסביך בבשרה אם כן נאסור אפילו מחתוך לחתוך כל שהסירכא הולכת באלכסון שעכשיו אין הריאה מהודקת מחתוך לחתוך וכבר התירוה הגאונים ז"ל בכנופיא.