תנן במסכת ידים הכל כשרין ליתן לידים אפילו חרש שוטה וקטן וכו'. אמר הכותב חסרון דעת אני רואה כאן עם כמה טעיות חדא שכל הנביאים פה אחד פירשו דבמכח גברא פליגי הנה הראב"ד ז"ל ורבותינו בעלי התוספות כתבו כן בפירוש. וכן רבנו שמשון בפירושי המשניות והוא מבלי לב קורא דברי שגגה למה שפירשו כל גדולי ישראל ובלא שום ראיה יש חסרון דעת יותר מזה גם הטעם שאמר במחלוקתן שאין הכל אלא משום דבעינן כח כלי ומשום דילפינן מקדוש ידים ורגלים דבעינן כלי ולא חשיב כלי כל דלא אתי מכח אחר זו טעות גמורה דמהיכא תיתי ליה דבקדוש ידים בעינן כח אחר והלא דדין היו בכיור שהמים מקלחין מהן ובהן היו מקדשין ידיהם ורגליהם ואפילו אם תמצא לומר שהם היו פותחין את הדדין מכל מקום אין בא מכח אחר אלא מכח ראשון כדאמרינן בפירקא קמא דחול גבי השוחט במכני ומייתא עלה הא דאמרינן האי מאן דשקיל בדקא דמיא אחבריה וכו' ואם תאמר כל שתחילתו מכח אחר אעפ"י שפסק אז ככוחו חשבינן ודלא כההיא דמכני ודלא כההיא דמאן דאשקיל בדקא דמיא ומחלק ביניהן בלא ראיה ובלא טענה דאי משום דהנהו דאורייתא ונטילת ידים דרבנן קדוש ידים דאורייתא תהוי תיובתיה ועוד דהא רבי יוסי פליג במטה את החבית על צדה שהוא אחת מן השנים דפליג בהו ר' יוסי ופסיל והוא שכתב דר' יוסי מודו בנותן את החבית בין ברכיו וכל שכן במטה את החבית על צדה כותב טעיות הוא ואינו חושש לדבריו כלל. ועוד העיד עדות בטלה ואמר כי כן הוא בתוספתא חס ושלום לא היה אלא שאינו מקפיד על לשונו כלל. וכן שנינו במשנתינו הכל כשרין ליתן לידים אפילו חרש שוטה וקטן ומניח חבית בין ברכיו ונוטל. מטה חבית על צדה ונוטל והקוף נותן לידים ר' יוסי פוסל בשני אלו אלמא במטה ובקוף פליג ר' יוסי ועוד כי טעה טעות אחרת גדולה וכתב כמי שלא ראה המשנה כלל שכך כתב דלתנא קמא כל מכח אחר חשיב מכח כלי והכי מכשר תנא קמא חרש שוטה וקטן וקוף ור' יוסי פליג בהני דהני כמאן דליתנהו דמו ולא חשיב בהו כח כלי עד דאתי מכח בן דעת. הנה במשנה שלא פסל ר' יוסי אלא בהני שנים בלבד דהיינו מטה חבית על צדו והקוף הא בחרש שוטה וקטן מודה ועוד שהטעם שכתב במחלוקתן דברי שבושים הן ואין ראוי לחוש להם כלל ולהשיב עליהם גם מה שאמר דמשכשך ידיו בכלי לא עלתה לו נטילה הנה הרב בעל הלכות שהכשיר משם רב אחא משבחא והם נחלי גדולי ישראל והוא בחסרון ידיעה חולק וסותר דבריהם די לא בידין. וגם הר' משה בר' נחמן ז"ל אחר שתמה עליהן מפני שהוא כעין טבילה ואין טבילה בשאובן ובכלים חזר וקיימן כמו שכתוב בחדושיו בפרק כל הבשר גבי אריתא דדלאי והטעם שכתב המחבר בדברי ר' יוסי שחשש שמא יתפזרו דברי הרב המובהק ראב"ד ז"ל הם והקושיא שהקשה שא"כ לפלוג וליתני בדידה בין שיעור מצומצם למים רבים כל שמקשה כן בל למד צדק וכי זו בלבד עשו תקנה קבועה כדי שלא יבא לידי פשיעה אילו היה מתיר ר' יוסי ליטול שלא מכח אדם ביתר מכדי רביעית כיון דשיעור נטילה בעלמא ברביעית זמנין דאתי ליטול של מכח אדם אפילו בשיעור המצומצם גם מה שהקשה אם כן למה שנו הכל כשרין ליתן לידים וכולה מתניתין כיון דא"צ כח גברא קושיא זו כל שכן שהוא טעות גמורה דכל הני אצטריכי משום דרבי יוסי דמכשיר בכל הנך ופסיל בתרתי מנייהו דהיינו מטה חבית על צדה והקוף ומי שלא ידע בכל אלה קורא דברי שגגה דברי גדולי ישראל. וכמעט שאני מתחרט כשטרחתי להשיב על דבריו אלה כי טעותם נגלית מבוארת אפילו לתינוקות של בית רבן. עוד נשתבש הרבה בפי' התוספתא שכתב המחבר ואיני רואה להתייגע בכתיבת תשובה מה שנשתבש בה ובר ביה רב דחד יומא ידענה.

עוד שם הא דתניא בתוספתא הנותן מתכוין והנוטל אין מתכוין וכו'. אמר הכותב לעולם בוחר בדעות הזרים וכי כיון שאנו מצריכין אותו שלא יסיח דעתו מהן אע"פ שהתנה וכמו שפירש רש"י ז"ל וכן הרמב"ם ז"ל מה הוא צריך יותר להתנות כיון שעיקר הנטילה אינה צריכין כונה אלא מסתברא דתוספתא אפילו בחולין קאמר והא דקאמר דמפורש בהדיא בפרק כל הבשר שמא בפרק השוחט נתכוין לומר ומשום דאמרינן התם דלחולין לא בעו כוונה וכדמייתי לה ממתנו דבפרק רביעי למסכת מכשירין דתנן פירות שנפלו לאמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהרות והפירות טהורין ואם חשוב שיודחו ידיו טהורות ופירות בכי יותן דייקינן מינה התם דלא בעינן לחולין. וזו המחבר הביאה בחבורו להקשות על דברי עצמו שהצריך לכונת לחולין ותירצה דההיא לאו אכילת חולין הוא אלא לנגיעת חולין שנעשו על טהרת תרומה וכמו שכותב בחיבור ודקדק עליה שם בדברים מבוארים לעולם לאכילה אפילו לחולין בעי כוונה וכמו שנתבאר שם.