Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Third House, The First Gate
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עוד שם והא דגרסינן בע"א בפרק אין מעמידין אלו דברים של נכרים מותרים וכו' וטרית טרופה וכו' כמו שכתב שם עד ובדברי המחבר לא נתבאר זה כראוי. אמר הכותב האריך בדברים שאין להם שחר ופירש פי' מעורבב ודבר מבולבל אין להם טעם בעיקר ובדברי המחבר נתבאר ענין ההלכה כראוי וכפי האמת וחס ליה למחבר שיכתוב כמו שכתב הוא ומי יתן גם הוא לא כתבן ותהי לו לחכמה.
עוד שם גרסינן בע"א אין מעמידין אמר רב קרבי דגים אין ניקחין אלא מן המומחה וכו'. אמר הכותב כמות רוחא נקיטא ליה ומבלי לב חולק על גדולי ישראל והמחבר כל מה שכתב מתלתא וארבעה קראי שמיע ליה שהלשון הראשון הסכימו עליו רבנו יעקב ז"ל דמדפריק רבינא בשנימוחו ולא אמר סימנין לאו דאורייתא כדאמרינן בחולין גבי ביצים שמעת מינה דסימני עוברי דגים דאורייתא והרב ר' אברהם בר דוד ז"ל פסק כן וכתב ודוקא סימני עוברי דגים דאורייתא משום דליכא דדמי להו בטמאין אבל בביצים של עוף לא סמכינן אסימנין משום דאיכא דעורבא דדמי לדיונה. ורש"י ז"ל כתב הנך סימני ביצים לאו הלכה מסיני הם ולא סמכינן עלייהו עכ"ל ולשון ר"ח ז"ל אלא שמע מיניה סימנין של ביצים לאו דאורייתא ע"כ אלמא מדברי כלם נלמוד דדוקא סימני ביצים לאו דאורייתא. אלמא הא של דגים דאורייתא. וראיה לדבריהם דהא טעמא אמרינן בחולין משום דאיכא דעורבתי דדמיא לדיונה. הא בדגים דלא אשכחן דדמי לטהורין סימני דאורייתא ועלייהו סמכי הא ודאי ניחא טפי לאוקומי שתי הסוגיות כפשטן ולא נצטרך לדחות אחת מהן ולהוציא אחת מהן מפשטא ואעפ"י שבירושלמי נראה מדברי שמואל דאף בדגים אין סימנין דאורייתא אנן אגמ' דילן סמכינן ואי נמי ר' נתן דירושלמי דאמר קומי שמואל ידענא לאפרושי בין עוברי דגים טמאים לעוברי דגים טהורים ואחמי ליה שמואל חד צלפוחא ואמר ליה כזה מהו אמר ליה טמא ואמר שמואל לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא שסופך לומר על טמא שהוא טהור לאו למימרא דסבירא ליה לשמואל דסימנים דגים לאו דאורייתא אלא לומר דבעי בקי בהם יפה יפה וכי אמר ליה ר' נתן דאיהי בקי וידע לאפרושי בינייהו בדקיה אי בקי או לא ואשכח דאיהו אינו בקי אבל שמואל דלמא הוה בקי ותדע לך דאי סבירא ליה לשמואל דאף בדגים לאו דאורייתא הכי הוה ליה למימר לא תסמוך עלייהו דסימנין לאו דאורייתא דר' נתן ושמואל לאו בהא פליגי אי סימנין דאורייתא או לאו אלא במאי דקאמר ליה דאיהו ידע לאפרושי בדקיה ולא תימא דאי סימנין דאורייתא כולהו בקיאי בהו שלא כל שיש בגופו היכר לחכמים כולהו חכמים בקיאין ביה דהא ליתא וכדאמרינן בנדה בשילהי פרק כל היד אמר ר' יוחנן חכמתנותיה דר' חנינא גרמא לי דלא אחזי דמא מטהרנא מטמא וטמינא מטהר. ומה שדחה הלשון השני שכתב המחבר דשתי השמיעות חולקות דמההיא דע"א משמע דסימנין דאורייתא ומההיא דחולין משמע דסימנין לאו דאורייתא לא כתב הוא איזו ראיה יש לו לדחות אותו הלשון ואין שומעין לו וגדולים ממנו אמרוהו ופשטא דההיא דע"א משמע ודאי דאית להו סימנין דאורייתא מדאקשינן ולבדוק בסימנין ולא דחי רבינא סימנין לאו דאורייתא כדדחינן בחולין ולא אשכח רבינו פירוקא אלא בשנימוחו וכ"נ דעת הרב אלפסי ז"ל דכתב בע"א ההיא דרב דאמר אין לוקחין קרבי דגים אלא מן המומחה ולא כתב מאותה הסוגיא דהתם כלום לא אותה פירכא דלבדוק בסימנין ולאו פירוקיה דרבינא דאמר בשנימוחו וכתב בחולין ההיא דאמר ר' זירא סימנין לאו דאורייתא וכמו שכתב המחברו בחיבורו.
ועתה אחזור למה שאמר אני אפשר ואפרש ואכתוב מה שכתב ופירש וכך כתב ואני אפרש דודאי לא פליגי ולא קשיין אהדדי דהתם בע"א אמרינן. אמר הכותב הטריחני לכתוב כל דבריו מפני שיש בפרטיהם כמה שבושים. ותחילה אמר שאילו כתב דשתי הסוגיות אינן חולקות וכאן אית להו סימנין לאו דאורייתא ולא הכניס עצמו לפרש מה שפירש היה באיפשר דאף רבנו יצחק הזקן הידוע בעל התוספות פירוש כן וכמו שראה בחיבור המחבר אבל הוא הרבה דברים המרבים הבל תחילת דבריו אמר דמומחה דאמרו בע"א היינו מומחה מוחזק בכשרות ושאינו מומחה אינו חשוד אלא שסומך על הכירו וסבור שמכיר ואינו מכיר ואם כן מומחה ומוחזק בכשרות מאי נינהו שאינו סומך ע"י דעתו עד שידע באמת וסתמו כפי' אני מלחתים אבל שאינו מוחזק בכשרות בוטח על ידיעתו אבל אינו חשוד. וכי ר' נתן דירושלמי לאו מומחה ומוחזק בכשרות קרית ליה איהו משמע דסומך על ידיעתו ועוד כיון דלא חשוד הוא אף בשנימוחו יהא נאמן באומר של דג פלוני וטהור הוא דהא לאו חשוד הוא להעיד עדות שקר ומה לי אני מלחתים מה לי של דג פלוני טהור כיון שאינו חשוד ובאומרו אני מלחתים נאמן אף בשנימוחו אלא מוחזק דקאמר או מוחזק להכיר קרבי דגים כציידין וכיוצא בזה וכמו שפירש רש"י ז"ל ולפיכך במוחזק סומכין עליו ובשאינו מוחזק אין סומכין עליו עד שיאמר אילו דגים ואילו קרביהן או שיאמר אני מלחתים ואי מומחה ומוחזר בכשרות קאמר היינו מוחזק דאינו חשוד ליקח מן הנכרים בחזקת טהורין ולמכור אלא לוקח מציידי ישראל שאומרין לו שהן כשרין ושאינו מומחה היינו ע"ה ונחשדו עמי הארץ ליקח קרבי דגים מן הנכרים בחזקת שהם טהורין ומוכרין אותן לישראל ושמא טמאין הן ואם אמר אני מלחתים נאמן דמירתת משום דלא מצי משתמט ליה אבל אם לא אמר אני מלחתים מצי משתמט ליה ואומר ישראל מכרן לי בחזקת שהם כשרין והרמב"ן ז"ל שפירש האי מומחה מוחזק בכשרות ולמדה מאותו ירוש' כן פירש וכלשון הזה שכתבתי. ועוד דמה שאמר רבינא הוא הדין דהוה מצי לתרוצי סימנין לאו דאורייתא אלא משום דאכתי תקשו למה לי מומחה תסגי באומר של דג פלוני וטהור הוא. זו אינה שיטת הגמרא שיקשה מדבר ויכול לתרץ אותה הקושיא ולדחות שאינו כן ומתרץ תירוץ אחר וכאילו קבל דברי המקשה שהוא כן ועל כרחנו היה לו לדחות ולומר סימנין לאו דאורייתא כדי לדחות הקושיא ושלא לטעות שנסמוך על הסימנין בשלא נימוחו ואי משום שלא ישוב ויקשה לו עוד אכתי מומחה למה לי באומר של דג פלוני וטהור הוא סגי לימא סימנין לאו דאורייתא ואי נמי בשנימוחו כלומר אפילו תמצא לומר דאורייתא בשנימוחו ויותר היה ראוי לכותב זה לפרש דאע"ג דקיימא לן דסימנין לאו דאורייתא אפילו הכי אוקמה רבינא בשנימוחו לפי שרצה לתרץ אפילו לדעת למקשה וזו בודאי שיטה פשוטה בגמרא לתרץ אף למה שמקשה סבור. ועוד כי אפילו דאוקמה בשנימוחו אכתי איכא לאקשויי הכי והא באומר של דג פלוני וטהור הוא נאמן כיון שאינו חשוד ומומחה למה לי וכמו שכתבתי למעלה. ועוד דאי משום הא אכתי איכא לאקשויי למה לי מומחה באומר אני מלחתים סגי ואע"ג דנימוחו. ועוד מסתבר לי דאפילו בנימוחו באומר של דג פלוני וטהור הוא נאמן ואפילו בחשוד לקנות מנכרי ולמכור ואפילו בנכרי ומנא אמינא לה מדתניא אין מוכרים ביצה טרפה לנכרי אלא אם כן נטרפה בקערה לפיכך אין לוקחין מהם ביצים טרופות בקערה. אלמא לא אסרי לקנות מהם ביצים טרופות בקערה אלא מפני שהתירו למכור להם בצים טרופות שלא לאבד ממונן של ישראל ומכירת ביצה טרפה טרופה בקערה תקנה הוא שהתקינו משום איבוד ממון ואסרו שלא לקנות מהם דאי לא תימא הכי ליתניה איפכא אין לוקחין בצים טרופות בקערה מן הנכרי ולפי' מוכרי להם ביצת טרפה טרופות בקערה אלא שאני חוכך בזה מפני שאין נראה לי כך מדברי הרב האלפסי ז"ל. וכן מדברי ר"י בעל התוספות עוד גלגל כותב זה כאן ללא לצורך ושלא בענין אותה שאמרו אם נתארח לו או שיגר מותר. וכתב ופירש בו ענין אין ראוי לטרוח בסתירתו ואפילו תינוקות של בית רבן ימצאון שאין ראוי לכתוב כן על ספר ומי שיעמוד על דבריו ידע בעיון ראשון.