Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Third House, The Second Gate
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במתנות כהונה מי חייב ליתן. כתיב וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם יצא כהן ונכרי וכו'. אמר הכותב אפילו לכשתמצא לומר בההיא דספק בכורות דאפילו תקפו כהן מוציאין מידו וכדרבא אינו דומה לזו דהתם הוא דאפשר לומר דלפי שהספק הוא בגופו שמא בכור שמא אינו בכור והילכך מספק אין לכהן בו שום שייכות דאמרו ליה בעלים אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל והוא הדין כאן לכוי ולבא מצבי ותישה. אבל כאן שאין ודאי מתנות כהונה אלא דמספקא לן אם הלוי אינו בכלל עם ואם ישנו ואי לוי בכלל עם הרי הן של כהן ואין ללוי בגופו של מתנות חלק כלל והוה ליה כממון המוטל בספק שכל מי שתופס בידו אין מוציאין מידו וכענין שאמרו שם בתקפו אחד לפנינו למאן דאמר אין מוציאין אותו מידו וכן כל כיוצא בזה. ועוד דההיא גופה דספק בכורות קיימא לן תקפו כהן אין מוציאין מידו כרב המנונא דהא מתניתין המוציא מחברו סתם קתני דמשמע בין תפס כהן בין תפס ישראל וכדסבירא ליה כרב המנונא התם ורבא דחויי הוא דקא דחי לעולם אימא לך תקפו כהן מוציאין מידו ולומר דאין מכאן ראיה מוכרחת ומכל מקום איצטריך לרבא לאפוקי מתניתין מפשטא דלמימר מאן מוציא כהן וזה דחוי בעלמא וכדאמרינן בכתובות פרק המדיר גבי הוגלד פירוש המכה דאמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה ואוקימנא מאן מוציא ואביי נמי דחוי לרב חיננא דאמר ליה לרבא תניא דמסייע לך ואמר ליה אי משום הא לא תסייעי למר ואע"ג דהדר ביה מכל מקום משמע דכדרב המנונא סבירא ליה בפירושא דמתניתין דכל מאן דתפיס אידך קרי מוציא דסתמא קתני וכן פסק הרמב"ם ז"ל בכל ספק בכורות דאי תפס כהן אין מוציאין מידו וז"ל שכתב בפרק ה' מהלכות בכורות כל בכור שהוא ספק דינו שירעה עד שיפול בו מום ויאכל לבעליו ואם תפס אותו הכהן אין מוציאין אותו מידו ואוכלו במומו אבל אינו מקריבו שאינו מקריב לעולם אלא בכור ודאי שמא ישחוט חולין בעזרה ע"כ. ולגבי מתנות גם כן כתב בפירוש בבהמה של לוי אם תפס הכהן אין מוציאין מידו.
עוד שם כהן פטור מן המתנות בשוחט לשולחנו וכו'. אמר הכותב כמה אוהב דברים הבטלים וכותב כדי שיקרא דרושה והמחבר כן כתב בפי' שהביא לראיה ההיא דאושפיזכניה דר' טבלא דאמר ליה רב טבלא לרב נחמן מאי טעמא עבד מר הכי ואהדר ליה רב נחמן דכי אתא ר' חנינא אמר רבי יהושע בן לוי וכל זקני דרום אמרו כהן טבח שתים ושלש שבתות וכו' א"ל וליעבד מר הכי ואמר ליה הני מילי היכא דלא קבע מסחת' אבל הכא הא קבע מסחתא. כך כתב המחבר בחיבור. ומה נוסיף עוד ברור ע"ז אלא שחפץ לשפוך דיו ולשבר אוזן הנערים. ומן המין הזה הוא מ"ש על מה שכתוב בחיבור במה שנהגו בראשית הגז כר' אלעאי ולא במתנות והרחיב בו המחבר הביאור הוא בהבל ואין זה מבואר אבל אני אפרש ולא באר ולא פירוש יותר ממה שכתוב בחיבור ובכלל דברי המחבר אותו המעט שחשב לחכמה והעומד על החיבור ידענו.