Mishnat DeRabbi Eliezer on Bereshit Rabbah Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**אמר רבי תנחומא הנוד הזה כו'.**אתה אלהים לבדך אימתי נבראו מלאכים כו'. תמוה הרבה חיבור המדרש גם מה שדרש עושה נפלאות אבריאת אדם והלא הכל מעשי ידיו גם חידושי הנוד שייך בכל כ"ח. ונראה דה"פ שרצה ר"ת לפרש ועושה נפלאות למה כי אתה לבדך כמו שמסיים לקמן פי' שלא יאמרו הואיל ונברא האדם ביום ו' לאחר בריאת המלאכים שמא חס ושלום יאמרו שסייעו בבריאתו שהוא מבחר הבריאה לכך הקדים ואמר שאתה עושה נפלאות בבני אדם אף שאימתי נבראו כו' והכל מודים כו' שלא אמרו כו' אף על פי כן אין מקום לטעות בבני אדם דהרי ששה דברים קדמו לבריאת עולם ושהם האבות וישראל אם כן בודאי עשית נפלאות בשעה שאתה לבדך בעולם. ולכך חזר ואמר רבי תנחומא אף שכבר אמר שפתח ר' תנחומא להודיע שכאן סיים דבריו לאחר שהקדים הקדמה הנזכר לעיל:
ר' מתנהאמר בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות היינו תרומה ובזכות בכורים עיין ביפ"ת ונ"ל דהאי תנאי כהני תנאי דלעיל ומר אמר חדא ומא"ח ול"פ דלמ"ד בזכות מעשרות היינו בזכות משה שהיה תרומתו של עולם כנודע ולמ"ד בזכות חלה כמ"ד בשביל ישראל שאדה"ר היה כלול מכל הנשמות והיה חלתו ש"ע כאשה שהיא מקשקשת העיסה ומגבהת חלתה כדלקמן ר"י בפרשה י"ד. ולכן נקראו ישראל ראשית לפי שנבראו מחלתו של עולם ומ"ד בזכות בכורים כמ"ד בזכות תורה כי הם לכהנים למנה למען יחזיקו בתורת הש"י עיין בס"ד פרשת כי תצא דבכורים היינו תורה ולכך הביאו בחג ביום מתן תורה ועיין שם:
**למה בב' כו'.**אף דאין צריך ליתן טעם למה בב' דהא באמת היה ראוי להתחיל באות ראשון והואיל ואדחי מי לנו קרוב יותר מבי"ת לכך בא האל"ף עצמו לתרץ דבריו אמר ודע"כ פתח בבי"ת לפי שהוא לשון ברכה והוא היפך ארור שמטעם זה נדחה האל"ף והב' מוציא מכלל ארור לברוך ולולי זאת היתה גם הב' נדחה שיש בה גם לשון קללה כדאיתא במפרשים בתה בוקק כו':
עוד י"לפירושו ע"פ מה דאיתא בס' הקנה דלכך פתח בב' דלא איתחזי עלמא דמותא למברא באל"ף דאיהו מעלמא דדכורא וחיי אלא בבי"ת דאין בי"ת אלא אשה וכו' וע"ש וזהו שמקשה דלפ"ז דאתה נותן טעם לשבח בב' שהוא לשון ברכה. א"כ למה לא בא' שהוא טוב יותר מעלמא דחיי ודכורא. ותי' שהוא לשון ארור בנגלה וא"ל עסק בנסתרות. וי"ל דהמדרש ס"ל דאם לא חטא אדה"ר לא הוי מיתה וספר הקנה ס"ל דמיתה מוכרחת ודו"ק. ועפ"ז י"ל פי' המדרש פ' חיי שרה פרשה נ"ט עיקר ביתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה לא נאמר בה ברכה היינו הבי"ת בב"ע לא מטעם ברכה. אלא אדרבה לפי שהיא נקראת אשתו וביתו ומעלמא דמותי' כנ"ל לכך נברא עוה"ז בב' ובאמת אין שום ברכה:
**בעוקצו של אחריו ואומר ה' שמו.**פי' שמורה בעוקצו נקודת השו"א שתחת הב' שהוא ב' יודי"ן היינו יו"ד קדמאה דשם הכתיבה ויו"ד בתראה דשם הקריאה עיין בע"מ מח"ד ח"ו פי"ז ובפי' י"י שם דלכ"ע ב' יודי"ן כוללים כל השם ע"ש: