Mishnat DeRabbi Eliezer on Bereshit Rabbah Chapter 53
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ותהר ותלד שרהלאברהם בן וגו' מלמד שלא גנבה זרע ממקום אחר. נ"ל דהל"ל ותהר שרה ותלד בן אלא בא להורות דותהר ותלד מכח שהרתה לאברהם בן ושלא נכנס זרע ממ"א היינו מאבימלך כדלקמן בר' יודן שילדה לתשעה שלמים והזרע נקלט ליום ג' ואברהם בא עליה יום אחד אחר שיצאה מבית אבימלך וא"כ ילדה לאחר שעברו ימים כמנין זר"ע וא"כ אין מקום לטעות ובזה מתורץ קושית יפ"ת:
ניתן דורייהבעולם חפישית. פי' כמו שמסיים לקמן דנלמד ג"ש מוהנחה למדינות עשה משנולד יצחק התחיל לחשבון ת' שנה של השיעבוד ועבדום ועי"ז עושה חירות והנחה כפי' מ"כ והדר דרש יצחק:
קומתו של א"איבשה היתה ונעשה מלילות. פי' שהיתה כקמה שאין דשין אותה ועתה נעשית כמלילות שדש וזורה וכדאי' לעיל טוחן ואינו פולט ועיין לקמן סדר ויצא פרשה ס"ו פסוק ויתן לך אמר איוב היו הכל קוצרים יבשות ואני קוצר מלילות:
והיו מטרוניותבאות ומניקות את בניהם כו'. י"ל דדקדק מדל"ק הניקה שרה בנים אלא בא לרמז בניה של שרות וא"ת ומאי נ"מ אם היו של שרות או של הדיוטות הלא היה רק להראות שאין זה אכופי אלא בא להורות שאף שהיו מטרוניות אמר בל' תמיה שזכינו למה שאין אנו כדאי וי"מ כתב שביקשה להניק וכו' וז"א דמפרש במדרש באות ומניקות דכיון שבאו ונתנו בניהם לינק רק שאמרו שזכו לדבר גדול מה שאינה כדאי וש"ת איזה טובה בא להם ממה שהניקה שרה בניהם לכך רבנן אמרו שמי שבא לש"ש לראות הנס של שרה נעשה אותו תינוק שינק ממנה ירא שמים ור' אחא אמר אף שלא באו לש"ש רק שלא היה מאמין וסבר שלקחו אסופי אעפ"כ זכו לממשלה בעוה"ז לפי שינק מהצדקת רק שקשה והיכי רמיזי ובמאי קמפלגי:
ויגמל רבי הושעיאאמר נגמל מיצה"ר רבנן אמרי נגמל מחלבו. דקשה וכי לא נגמל עד שגדול היה גם למה קראו ילד כיון שכבר גדול לכ"א מיצה"ר אף כי קטן היה ניכר במעללו ורבנן אמרי נגמל מחלבו דבשעה שנגמל היה גדול שלא כדרך הארץ ועיין סדר שמות פרשה א':
וותרנים היופי' לכך הוצרך לכתוב שלא נתן לה רק לחם וחמת מים ולא כסף וזהב כדרך ביתו לפי שיצא לתרבות רעה כדפירש"י להגיד שבחו של אברהם דאל"כ למה נכתב מה שנתן לה:
ויהי רובה קשתרבה וקשיותו עמו נ"א רבה וקשיותו אמו. פי' קמץ תחת הרי"ש כל מה שהיה רבה גדול והולך היה קשיותו גדי עמו ובתרגום ויגדל ורבה ולנ"א מפרש רבה מלשון מרבייתו פי' ע"י שגדלתו אמו וס"ל שחזרה לגלוליה וכו' לכך גם הוא נעשה קשה עורף ויצא לתרבות רעה:
אמר לו ישמעאלאני חביב ממך וכו' אמר הקב"ה הרי השעה מיד כו'. פי' הגיע העת שאני צריך להראות צדקות האב והבן שלא יאמר ישמעאל שהיה גדול מיצחק וכצ"ל לעיל שלא יאמרו וכו' ואל"כ לא היה הקדוש ברוך הוא מצערן חנם לנסותן ודלא כפי' מ"כ שהקב"ה ידע שאברהם יעמוד בנסיון וביצחק היה מסופק זה קשה לאמרו: