Mishnat DeRabbi Eliezer on Bereshit Rabbah Chapter 63
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ותלך לדרוש את ה'**וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו וכו'. פירוש דכתיב את ה' דבא לרבות ת"ח דפי' לדרוש את ה' היינו שהלכה לבהכ"נ להתפלל ואת לרבות בא אך מאחר שלא היה ב"מ רק ב"מ של שם ועבר וע"כ לא הלכה אלא לב"ה ותירץ דאת בא להורות שמי שמקבל כו':
תומים חסרלפי שהיו שניהם צדיקים. פי' קרי תומים במלאפו"ם שהיו שניהם תמימים ובכל הספרים הגי' איפכא כ"ה ברש"י בחומש:
בזכות ולקחתםלכם ביום וכו'. י"ל ע"ד דאיתא במפרשים דאדה"ר בחטאו פגם בג' אלפין מאדנ"י נשאר די"ן ומאלהים להים ומאמת מת ואילן שאכל אדה"ר אתרוג היה וד' מינים נגד ד' אותיות השם ולכך נרמז במלת ראשון לרמז שיתקנו האלפי"ן אני נגלה ראשון שיתקן השם אדני ופורע וכו' שנאמר ויצא אדמוני שמורה על ש"ד כדלקמן זה יתוקן ויקראו אד"ם ובונה ב"ה ומביא משיח שאז בלע המות ואמ"ת מארץ תצמח ודייק מלת ראשון שיתקן חטא אדם הראשון:
א"ר יצחקאתון קריתון לחזירתכון שם וכו'. פי. שקראתם שמו עשו על שם עושה רצון אביו שבשמים כחזיר שפושט טלפיו ובאמת אף ששמו נאה מעשיו כעורים אף אני קורא וכו' ישראל ר"ל שררה לא יעקב יאמר שהוא ע"ש העקב כפירש"י שם:
ויהי עשווגו' א"ר אבהו צדוני צד בבית וכו'. דכתיב יודע ציד ר"ל שודדים לומר שצד ושודד בבית ובשדה ומ"כ דרש לנטות מפשוט ולקמן איתא שגנב ונלמד משודדי לילה וזהו שדני שגונב דעת אביו בבית וגונב בשדה:
**ומן פטרונו.**פי' מליץ היינו מזלו שהוא מאדים או השר שלו ס"ס שהוא אדום רומז למה"ד ולכך כשינקום הש"י ממנו לעתיד ילבוש כמוהו כ"י כמש"ה מדוע אדום ללבושיך:
זבין לי חדיומא מדידך כו' בצלו של עשו. דאיתא בזוהר שמות והובא בזוהר פ' בראשית ובפ' ויצא וז"ל דישתעבדון בגלותא עד דיסתיימו אותו יומו של מעלות עשו שנאמר נתנני ה' וגו' כל היום דוה והיינו יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים ולא יתיר אר"י אי יותר ישתעבדון לא ע"ש גזירת מלכא הוא אלא דלא בעיין למהדר כו' ע"ש ואיתא בגמרא דגיטין דף י"ז או בטולא דידך או בטולא דבר עשו ופירש"י שהם מכבדין אותנו וזש"ה זבין לי חד יומא מדידך היינו היום של מעלת עשו כנ"ל. אר"א מי שיודע לחשב יום הגלות ימצא שיום א' היינו אלף שנים ישבו בשלוה בצלו ש"ע היינו בגמרא כנ"ל בטולא דבר עשו משא"כ אחר אלף שנים שהיו בגליות מאחר דלא בעיין למיהדר כנ"ל אז גזירת רומייא קשים מפרסיים דיעקב לא קנה רק יום א' וא"צ לתירוץ הגמרא הא מקמי דאתו פרסיים כו' ודו"ק:
ויאמר השבעה ליוגו' מה ראה אבינו יעקב וכו'. ר"ל שבאמת לא נתן נפשו רק קנה שסבר שעשו מכר ברצון הטוב כדכתיב ויבז עשו את הבכורה ובאם יתחרט ויחזור מהמכירה יחזור משא"כ עתה שאמר יעקב השבעה לי א"כ ע"כ טעמו שאף אם יתחרט לא יוכל לחזור מחמת השבועה והרי עי"ז יארוב להמיתו כאשר באמת אמר את בכורתי לקח וגו' ואהרגה את יעקב אחי א"כ קשה למה נתן נפשו ועיין ביפ"ת: