הביאו לפניו שמן והדס מברך על ההדס וכו'. פלוגתא דב"ש וב"ה בפרק כיצד מברכין ופסק כב"ה וכן פסק הרי"ף. ובגמרא אמרינן אמר ר"ג אני אכריע שמן זכינו לריחו וזכינו לסיכתו וכו' א"ר יוחנן הלכה כדברי המכריע. וכתב מרן שלא רצה לפסוק כר"ג משום דלאו מכריע הוא אלא נותן טעם לדברי ב"ש. ואני תמיה דלא היה צריך לטעם זה דאפילו את"ל דר"ג היה מכריע גמור מ"מ לא היה הלכה כמותו משום דכלל זה לא נאמר כי אם במשנה ולא בברייתא. הן אמת שקושיא זו היא על הרא"ש ג"כ דבפרק כיצד מברכין כתב כדברי מרן דהכרעת ר"ג לאו הכרעה היא אלא שנתן טעם לדברי ב"ש והרא"ש עצמו בפ"ק דקידושין עלה דשן ועין כתב בפירוש דכלל זה דהלכה כדברי המכריע לא נאמר בברייתא. ואולי דקושטא דמילתא נקטו דאף אם היתה הכרעה זו דר"ג במתני' לא היתה הכרעה לפי שלא בא כי אם לתת טעם לדברי ב"ש. (א"ה עיין מ"ש הרב המחבר בפ"א מהלכות בית הבחירה דין ח' באורך): סליק הלכות ברכות