Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שהפקידו אצלו ממון של עניים. (*א"ה עיין לקמן פ"ד מהלכות מלוה ולוה דין י"ד):
בעל הפקדון אומר כך וכך היו כו'. כתב הרשב"א בתשובה הביאה מרן בטח"מ סימן ע"ב מחודשין כ"ד (ובסימן ש"מ) על השואל כלי מחבירו ונאבד המשאיל אומר סלע היה שוה והשואל אומר איני יודע ועד אחד מעידו שאינו שוה אלא שקל אילו לא היה כאן עד אחד היה המשאיל נוטל בלא שבועה משום דה"ל מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע אבל עכשיו שיש עד אחד המכחיש את המשאיל אם רצה השואל משביעו שבועת המשנה כענין עד אחד מעידה שהיא פרועה ואם רצה נותן לו סלע בפני עד זה ואח"כ מביאו לידי שבועה דאורייתא וכההיא דפרק הכותב וזה לדברי הרי"ף שכתב ששבועת עד אחד באה אפילו במקום שאינו תובע ברי אלא ע"פ העד שאומר לו כן וכמו שכתב בפרק כל הנשבעין אבל יש מהגדולים שחלקו עליו ומ"מ אינו נוטל אלא בשבועת המשנה כענין עד אחד מעידה שהיא פרועה עכ"ד ויש לדקדק בדברי הרשב"א הלזו במ"ש דהיכא דהשואל אומר איני יודע דהוי מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם דמשמע דרצה לדמותו לההיא דחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דהוי מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם והרי הרב המגיד ז"ל בפרקין כתב וז"ל ומ"מ יש לטענה האחרת מקום בשלא עירבן ונאבדו בפשיעה שישבע הלה ויטול ואפשר שכן הוא הדין וגם הרשב"א כתב כן בהכונס שלא יכול הלה ליטול בלא שבועה כלל שלא היה לו לנתבע לידע כלל אע"פ שהוא מודה מקצת ואינו יכול לישבע על השאר ע"כ משמע מדבריו דלא אמרינן בשטוען איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם אלא דוקא בחמשין ידענא וחמשין לא ידענא או כשעירבן עם פירותיו דאז ודאי הו"ל למידע ואמרינן אערומי קא מערים אבל כשלא עירבן לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כיון דלא הוה ליה למידע וא"כ איך כתב הרשב"א דהיכא דהשואל אומר איני יודע דהו"ל מתוך שאינו יכול לישבע משלם הא לא הו"ל למידע: ואפשר לומר דעד כאן לא קאמר הרשב"א דבשלא עירבן דלא הו"ל למידע אלא דוקא בשומר חנם והטעם דכיון דכל חיובו לא הוי אלא בפשיעה ומצי לאסתלוקי מהאי חיובא מש"ה כשאמר איני יודע לא אמרינן הו"ל למידע ואערומי קא מערים אלא אמרינן דהאמת הוא שאינו יודע מפני שסמך על שמירתו ומש"ה לא איכפת ליה למידע ערכו כיון דמצי לאיסתלוקי מחיוביה אבל בשומר שכר דחייב בגניבה ואבידה וכ"ש השואל דחיובם לא אתי מצד עצמם ולא מצו לאיסתלוקי מחיובם א"כ כשטוענים איני יודע אמרינן דהוה להו למידע ואיערומי קא מערים ודמי לחמשין ידענא וחמשין לא ידענא ואמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם ובזה אתי שפיר מה שהביא מרן בסימן ע"ב מחודשין י"ד בשם הרשב"א על המלוה את חבירו על טבעת שיש בו אבן כו' וכתב בסוף דבריו דאם המלוה טוען איני יודע דאמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם ואין אנו צריכים למה שכתב הרב ש"ך בסימן ע"ב ס"ק מ"ט בשם הרב המבי"ט דשאני מלוה על המשכון דאמרינן הו"ל למידע דסתם מלוה מדקדק כמה שוה בשביל הלואתו וכפי דבריו אלו בשואל דלא שייך האי טעמא לא הו"ל להרשב"א ז"ל לומר מתוך שאינו יכול לישבע משלם אלא ודאי דטעמיה דהרשב"א לא הוי אלא משום דמלוה על המשכון הוי שומר שכר וחייב בגניבה ואבידה וא"כ הו"ל למידע כמו שכתבנו לעיל ונראה דלזה כיון מרן ז"ל במ"ש לאחר שהביא דברי הרשב"א וז"ל אע"פ שזה נאמר לענין שאלה כתבתיו פה כדי ללמוד ממנו לענין משכון ע"כ והכוונה היא לומר דכיון דבשאלה אמרינן הו"ל למידע והטעם מפני דלא מצי לאיסתלוקי חיוביה הוא הדין במשכון דכיון דחייב בגניבה דאמרינן הו"ל למידע והיכא דטען המלוה איני יודע דאמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם. עוד יש לדקדק בדברי הרשב"א הללו במ"ש אבל עכשיו שיש עד אחד המכחיש את המשאיל אם רצה השואל משביעו כו' דלפי סברת התוספות דס"ל דעד המסייע לנתבע פוטרו משבועה דלא מיעט קרא לעד אחד בין לחיוב שבועה בין להפטר ממנה וכמו שהביא מרן ז"ל דבריהם סימן ע"ה ס"ג יע"ש הכי נמי בנדון הרשב"א כיון שיש עד אחד שאינו שוה אלא שקל ליפטריה משבועה וכ"ת עד כאן לא קא אמרי רבוואתא דעד אחד המסייעו פוטרו מן השבועה אלא דוקא כשטוען ברי אבל כשטוען איני יודע אינו פוטרו להא אמינא דהרי מצינו להרי"ף בפרק כל הנשבעין דהיכא דאינו טוען ברי אלא על פי עד אחד דמחייבו שבועה וכמו שהובאו דבריו בטור ח"מ סימן ע"ה סל"ג א"כ ה"נ בעד אחד המסייע לנתבע אפילו שלא יטעון ברי אלא ע"פ העד ליפטריה משבועה דהא מחד קרא גמרינן לה וא"כ הדרא קושיין לדוכתה בנדון דהרשב"א ז"ל למה יטול הלה בשבועה כיון שיש עד אחד המסייע לשואל. ומדי חפשי באמתחות הפוסקים מצאתי להרשב"א סימן אלף קס"א דס"ל דעד אחד אינו פוטר אלא משבועה דרבנן אבל משבועה דאורייתא אינו פוטרו וא"כ מש"ה פסק הכא דישבע הלה ויטול כיון דהשואל מחוייב שבועה דאורייתא ואינו פוטרו העד ואה"נ דלמאן דס"ל דעד אחד פוטר אפילו משבועה דאורייתא דיודה דאפילו בשטוען הנתבע איני יודע שיפטרנו משבועה: עודנ"ל דאף למאן דסבר דעד אחד פוטר אפילו משבועה דאורייתא הכא בנדון דהרשב"א יודה דיטול הלה בשבועה משום דכיון דאי לא הוה העד היה נוטל המשאיל בלא שבועה משום דהוי מתוך שאינו יכול לישבע ומשלם א"כ היכא דאיכא עד אחד דיינו שנאמר שלא יטול הלה אלא בשבועה דאי אמרינן שלא יטול הלה אפילו בשבועה נמצא דעד אחד קם לממון דעד עכשיו היה נוטל שלא בשבועה ועכשיו אפילו בשבועה אינו נוטל והתורה אמרה דעד אחד לא יקום אלא לשבועה וכיוצא בזה כתב הרא"ש בריש מציעא יע"ש: ועודנראה דע"כ לא קאמר הרי"ף דאפילו בטענת איני יודע משביעו אלא דוקא בעד אחד המכחיש את הנתבע דכיון דטעמא דעד אחד דמחייב שבועה לא הוי בשביל שמסייע את התובע אלא בשביל שמכחיש את הנתבע מש"ה אף כשטוען התובע איני יודע כיון דאיכא הכחשת הנתבע משביעו אף שאינו מסייע ממש לתובע אבל בעד אחד המסייע לנתבע דטעמא לא הוי בשביל שהוא מכחיש את התובע אלא בשביל שהוא מסייע לנתבע מש"ה אמינא דדוקא כשטוען ברי הנתבע דאז מסייעו ממש פוטרו מן השבועה אבל כשטוען איני יודע דאז אינו מסייע ממש אינו פוטר אותו מן השבועה אף שהוא מכחיש ממש לתובע: עודיש לדקדק בדברי הרשב"א ז"ל הללו במ"ש בסוף לשונו ומ"מ אינו נוטל אלא בשבועת המשנה דהא למאן דאית ליה דבטענת ספק אינו משביעו שבועה דאורייתא הוא הדין בשבועת המשנה ויטול הלה בלא שבועה ונראה דהרשב"א ספוקי מספקא ליה הלכתא כמאן (*א"ה עיין מ"ש ה"ה פ"ג מהלכות טוען ונטען דין ו' בשם הרשב"א) ומש"ה היכא דנתן לו הסלע ומביאו לידי שבועה דאורייתא דאז הוי השואל מוציא מחבירו יכול למימר המשאיל קים לי כמ"ד דבטענת ספק אינו יכול להשביעו אבל כשלא נתן לו הסלע דאז משביעו שבועת המשנה וא"כ הוי המשאיל מוציא מחבירו מצי למימר השואל קים לי כמ"ד דאף בטענת איני יודע עד אחד מביאו לידי שבועה ולא תטול אלא בשבועה ומש"ה אחר שכתב ואם רצה מביא אותו לידי שבועה דאורייתא כו' כתב וכל זה אינו אלא לדברי הרי"ף אבל יש מהגדולים שחלקו עליו וכיון דאיכא פלוגתא מצי למימר המשאיל קים לי ומ"מ אינו נוטל אלא בשבועת המשנה הכוונה לומר שאם זה לא נתן לו הסלע לא יטול אלא בשבועה דמצי למימר השואל קים לי כהרי"ף ולא יטול אלא בשבועה וכ"ת דאף דנתן לו הסלע לא מצי המשאיל לאיפטורי משבועה ולמימר קים לי וכמ"ש מוהרש"ך ז"ל בתשובה דלא אמרינן קים לי לאפטורי משבועה להא אמינא דסברא הלזו דמוהרש"ך חלקו עלה רובא דרבוותא וכמו שהביא דבריהם הרב כנה"ג סימן כ"ה בהגהת ב"י אות ע"ד ולפע"ד יש סיוע לסברתם מתשובה הלזו של הרשב"א ומ"מ כפי סברת מהרש"ך דס"ל דלא אמרינן קים לי לאפטורי משבועה ע"כ אית לן למימר דס"ל להרשב"א דעד כאן לא פליגי רבוותא אם בטענת איני יודע יכול להשביעו על פי העד אלא דוקא בשבועה דאורייתא אבל בשבועת המשנה דמצינו דבאה על הספק כגון שבועת השותפין הוא הדין כשטען אינו יודע דמשביעין ליה שבועת המשנה: וראיתילהרב הגדול בכ"מ שכתב בפכ"ה מהלכות אישות וז"ל והא דתנן עד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה התם כשהבעל טוען ברי עכ"ד וזה היפך דברי הרשב"א הללו ואי הוה ס"ל לרבינו דבטענת איני יודע אינו יכול להשביעו וכסברת החולקים על הרי"ף הוה מצינא לתרוצי דברי הרשב"א הללו כמו שתירצנו מעיקרא ולא הוה קשיא ליה למהריק"א מדברי הרשב"א הללו אבל כבר כתב רבינו בפירוש בפ"ד מהלכות גזילה ואבידה כסברת הרי"ף דאף באיני יודע משביעו על פי העד וא"כ לא מיבעיא לסברת מהרש"ך דס"ל דאף לחולקים על הרי"ף בשבועת המשנה מודו דבאה אף על הספק דא"כ דברי מהריק"א הם מן הקצה אל הקצה האחר אלא אף שנאמר דאף שבועת המשנה במחלוקת הוא שנוי סוף סוף הא ס"ל לרבינו כסברת הרי"ף וא"כ ה"ה בשבועת המשנה כללו של דבר דברי מוהריק"א הללו צריכים לי תלמוד: