חטאת קודמת לעולה כו'. אין דין זה כי אם למצוה ולא לעכב כ"כ התוס' בפ' תמיד נשחט (דף נ"ט) יע"ש. ועיין בפ"ק דמנחות (דף ד':) במ"ש התוס' שם ובפ"ק דזבחים (דף ה') ועיין בחדושי הרשב"א והריטב"א אי קדימת החטאת הוא דוקא למצוה בפ"ק דקדושין (דף י"ג) דלסברת הריטב"א דוקא חטאת דמצורע לא הוי לעיכובא אבל שאר חטאות הוי לעיכובא ודוק: ועלמ"ש רבינו וכן בשעת הפרשה כו' כתב מרן תוספתא פרק י' דזבחים. ותמהני דמשנה ערוכה היא בפרק כל התדיר (דף פ"ט) חטאת העוף קודמת לעולת העוף וכן בהקדשה ופיר"י כשהוא מפרש קינוי קורא שם לחטאת תחלה. ודע שכתבו התוס' אההיא דלמקראה הקדימה הכתוב שדין יולדת נשתנה שצריך להפריש תחלה העולה ואח"כ החטאת אע"פ שבהקרבה החטאת קודם ורבינו לא חילק בזה משום דמפרש ההוא דלמקראה הקדימה הכתוב כפירש"י דהיינו שתהא נקראת בענין תחלה ולפי זה הא דתנן במתני' וכן בהקדשה הוא כולל אף ליולדת ועיין ברא"ם פרשת תזריע ועיין בקרית ספר:

ופר עכו"ם קודם לשעיר וכו'. לא ידעתי למה חזר רבינו וכתב דין זה שהרי כבר כתבו לעיל וכן בשגגת צבור כו':

אפילו חטאות העוף של יולדת כו'. כתב מרן וה"ק החטאת בכל עניין קודם כו' ולא ידעתי מי הזקיקו לזה דכוונת רבינו מבוררת דאפילו יולדת דלמקראה הקדימה הכתוב וסד"א דאף להקרבתה קמ"ל ועיין בקרית ספר ובלח"מ. חוץ מאשם מצורע. אף שכתבנו למעלה דהא דחטאת קודמת לעולה אינו אלא למצוה מ"מ הא דאשם מצורע קודם לחטאת הוא לעכובא וכדאמרינן בפ"ק דמנחות (דף ה') הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה וכבר הביא רבינו דין זה בפ"ה מהל' מחוסרי כפרה הלכה ג'. ובטעמא דמלתא עיין בדברי התוס' דזבחים (דף ה') ובחדושי הרשב"א והריטב"א פ"ק דקדושין (דף י"ג) יע"ש: