Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הכל מתטמאים בנגעים כו'. משנה רפ"ג דנגעים וכתב הר"ש בריש פי"ב דנגעים דתניא בת"כ אחוזתכם מיטמא בנגעים ואין אחוזת עכו"ם מיטמא בנגעים וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך אין בגדיהם וגופן מיטמא בנגעים והכי גריס ר"ע. ונראה דהיקש זה הוא מדכתיב זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית הרי דהקיש הכתוב נגעי הגוף והבגדים והבתים וכ"כ רבינו בספי"ג מהלכות אלו. וקשה דלגופם למה לי היקש תיפוק ליה מדכתיב אדם כי יהיה בעור וישראל קרויים אדם ואין עכו"ם קרויים אדם כדאמרינן גבי טומאת אהל. ואולי איצטריך ההיקש לרבנן דפליגי עליה דרשב"י ואית להו דעכו"ם מטמאים באהל ולא דרשי מלת אדם למעט עכו"ם. אך בנוסחת ת"כ שבידינו לא גריס וגופם וכ"כ רבינו רפי"ב דנגעים. ולפי גירסא זו נראה דס"ל לת"כ דלגופם לא איצטריך היקשא דת"ל ממלת אדם וכ"כ הר"ב תיו"ט רפי"ב דנגעים. ודע שיש חילוק בין נגעי הגוף לנגעי בגדים ובתים לגבי עכו"ם ונתגייר דאלו בנגעי הגוף הנגעים שהיו בו קודם שנתגייר אינן מטמאים אותו אף שעודם בו לאחר שנתגייר וכדתנן בריש פרק ז' אבל גבי בגדים ובתים נראה דהדין דיראו בתחילה וכדתנן רפי"א הלוקח בגדים מן העכו"ם יראו בתחילה והכי תנן רפי"ט. הרי שאע"פ שנולד הנגע בזמן שהיה טהור אם אח"כ בא לרשות ישראל יראו בתחילה ה"נ בעכו"ם שנתגייר וכבר כתב רבינו בריש פרק י"א טעמא דמילתא דכתב יראו בתחילה אפילו על נגע הנמצא בבגדו קודם שנתגייר ולא דמי כו' יע"ש:
הטומאה והטהרה תלויה בכהן וכו'. בת"כ ס"פ תזריע אמרינן לטהרו או לטמאו כשם שמצוה לטהרו כך מצוה לטמאו ועיין במ"ש שם הרב קרבן אהרן ול"נ דכוונת הברייתא היא לרמוז מאי דאמרינן בפ"ק דמ"ק (דף ז') מר סבר בכהן תליא מלתא אי טהור א"ל טהור ואי טמא שתיק ומש"ה לטהרו או לטמאו כתיב. ואתיא ברייתא זו כרבי יוסי וכסתם מתניתין דהתם ודו"ק:
כהן שטימא את הטהור וכו'. תוספתא פ"ק דנגעים ומסיים בה כהן שטימא את הטהור וטיהר את הטמא ונזקק לו בסוף שבוע אע"פ שטימא את הטמא וטיהר את הטהור לא עשה ולא כלום וכבר הביא הר"ש תוספתא זו בריש פ"ג יע"ש:
בכל יום רואין את הנגעים וכו'. (א"ה כל דין זה ודברי מרן נתבאר בארוכה בדברי הרב המחבר ז"ל בפ"ז מהלכות שביתת יו"ט יע"ש):
שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית וכו'. בפ"ק דמ"ק איכא מאן דמפיק להאי דרשא מקרא דוביום הראות בו ואמרינן מאי בינייהו אמר רבא דבר הרשות איכא בינייהו דלמאן דמפיק ליה מקרא דופנו אף לדבר הרשות ממתינין ורבינו ז"ל שפסקו כרבא הי"ל לבאר כל זה ואף אביי דאמר משמעות דורשין נראה דס"ל דלכ"ע אף לדבר הרשות ממתינין וכמ"ש התוס' שם (דף ח') ד"ה נפקא ובלאו הכי הי"ל לרבינו לפסוק כרבא נגד אביי ודו"ק. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר לקמן פי"ד מהלכות אלו דין ד'):