ודם האדם אין חייבין עליו. בפ' דם שחיטה אוציא דם מה"ש כו'. (א"ה ועיין במ"ש הרב המחבר פי"ד מה' אבל): לפיכך דם דגים וחגבים וכו'. בפ' דם שחיטה א"ר דם דגים שכנסו אסור מיתיבי דם דגים ודם חגבים מותר כו' אלא כי תני ההיא מתניתא דאית ביה קשקשים ופירש"י בדם קשקשים מותר ואפי' לכתחלה דלא אתי לאיחלופי בדם בהמה חיה ועוף, וכתב הרב באר שבע דמכאן נראה שאסור לאכול אפי' בשר עוף וכ"ש בשר בהמה בחלב שקדים אם לא שמניח השקדים בשפת הקערה למעלה משום מראית העין כמו גבי דם דגים וכן ראיתי נוהגין ע"כ:

אבל דם השינים בולעו ואינו נמנע כו'. בפרק דם שחיטה ופירש"י משום דליכא דחזי ליה. ואע"ג שכל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור כבר כתבו התוס' בפרק אע"פ (דף ס') דהיינו דוקא באיסור תורה אבל באיסורין דרבנן לא, כ"כ הרב באר שבע. ועיין במ"ש התוס' פ"ב דחולין (דף מ"א) ד"ה ובשוק לא יעשה כן:

דם התמצית ודם האברים כו'. (א"ה עיין בדרשות הרב המחבר בדרך מצותיך ח"ג דף ס"ז ע"ד):