היה נשוי לישראלית או לגיורת כו'. כתב ה"ה וז"ל ויש לדקדק כיון דקי"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כו' אפילו יהיה כדבריו הולד כשר הוא ויראה לי דנ"מ לדידן בגר וגיורת שהיו מוחזקים בישראלים אמרו שנתגיירו בינם לבין עצמם כו'. נפקותא זאת שכתב ה"ה לא מיתוקמא בדברי רבינו שכתב היה נשוי לישראלית וכו' ועלה סיים ואינו נאמן לפסול את הבנים. ואפשר שדעת רבינו כמ"ש ה"ה בפט"ו דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל דיש מי שכתב דאם ילדה בת פסולה לכהונה ועל זה כתב כאן ואינו נאמן לפסול את הבנים לענין שאם ילדה בת. ומוהרש"ך ז"ל בח"א דף ל"ו כתב בזה דברים שאינן כדאין לשומעם עיין עליו:

בד"א בא"י ובאותם הימים כו'. כתוב בהשגות שלא ע"ד הלכה היא זו דלדעת ר"י בא"י צריך להביא ראיה אבל לא בחוץ לארץ ולדעת חכמים בכ"מ צריך להביא ראיה עכ"ל. ראיתי מי שפירש דברי הראב"ד דכוונתו היא לומר דאם יש לחלק בין א"י לח"ל היינו להחמיר בא"י ולהקל בח"ל ורבינו כתב חילוף הדברים ואני תמיה על ה"ה שכתב דדין הברייתא הוא בשידוע שהיה עכו"ם מעיקרו אבל הכא מיירי בשלא היה בחזקת עכו"ם דא"כ דין זה הוא סברת עצמו וא"כ מנ"ל לרבינו לחלק בין א"י לח"ל נימא דלכ"ע נאמן וע"ק מאי האי דכתב רבינו ואני אומר שזו מעלה ביוחסין ולפי פירוש ה"ה אין לו טעם. ואפשר ליישב עם מ"ש ה"ה לקמן בפ"כ ולזה רמז באמרו ועוד אכתוב בזה פ"כ ודו"ק: