Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Heave Offerings Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והיוצא ליהרג מבתי דינים עכו"ם כו'. מ"ש מרן דהיאך אפשר שנחזיקהו כמת ודאי בגמר דין בלבד לפי דעת הרב בפרק א' מהלכות ערכין שכתב רבינו מי שנגמר דינו בב"ד של ישראל והעריכו אחר אינו חייב כלום שהרי הוא כמת הו"ל לבאר דהיינו כשהעמידוהו בבית הסקילה כמ"ש כאן. איברא דקושיא זאת נופלת לסברת מהריק"א שהשוה ערכין לההיא דכל הגט דאתמר לגבי גט אבל כבר כתבתי שאין זווגם עולה יפה יע"ש (*א"ה עיין בקונטרס מהרח"ש) :
אמרה לה צרתה או אחת מהחמש נשים וכו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר פי"ב מהלכות גירושין) :
הכותב נכסיו לאחר וכו'. בדברי מרן הגדילו התערובות דבפלוגתא דת"ק ורשב"ג אין שם זכר למעוכב גט שחרור דלא שייך כלל והרב כתב כאן גבי מעוכב גט שחרור וז"ל בעיא בהשולח ולא איפשיטא ועוד יתבאר בסמוך ע"כ. וזה לא נתבאר כלל. ועוד הוסיף לקמיה וז"ל וכיון דמספקא לן כמאן הלכתא פסק לעיל בסמוך לחומרא. וכל אלו הדברים הם תמוהים מאד וצ"ע:
ישראל ששכר בהמה מכהן כו'. כתב ר"ע דמאכילה אע"פ שמזונותיה על ישראל וכ"כ התוס' ר"פ אלמנה לכ"ג. אך בפ"ק דע"ז (דף ט"ו) כתבו דדוקא כשאין מזונותיה על ישראל כי אם על כהן וצ"ע ורבינו הביא המשנה כצורתה. ומ"ש דכהן ששכר בהמת ישראל לא יאכילנה תרומה עיין במרדכי פרק אלמנה לכ"ג ודוק: