וכן אם הרג רודף כו'. כתוב בהשגות א"א קשיא ליה אבנר, ונראה דאין צורך לכל הדוחקים שכתב המריק"א ומסוגיא זו אין סתירה לדברי רבינו ז"ל דשאני אבנר שהיה גואל הדם דעשאל וגבי גואל הדם כי היכי דרשאי להרוג למי שהרג בשוגג ה"נ אם הרג למי שיכול להציל באחד מאיבריו רשאי אבל אין ב"ד הורגין למי שיכול להציל באחד מאיבריו ולא הציל ובדין סנהדרין דקאמרי בגמרא היינו שלא בא יואב על אבנר באלמות ודרך רוצח בעלמא אלא שכלכל דבריו במשפט וזה כפתור ופרח בפירוש הגמרא ודוק ולא יהא גרוע מהורג בעדות מיוחדת שכתב רבינו בפ"א מהל' רוצח שאם הרגו גואל הדם אין לו דמים דוק ותמצא כיוצא בזה:

שש עריות אסורות על בני נח כו'. (נסתפק הרב המחבר בבן נח שבא על הערוה וכיון לקנותה באותה ביאה אי חשיבא אשת איש לחייב הבא עליה או לא שמצאנו בספר דרשותיו בדרך האתרים דרוש א' דף ד' ע"ג יע"ש):

בן נח חייב על מפותת אביו כו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר בספר דרשותיו בדרך האתרים דף ד' ע"ד יע"ש):

אין בן נח חייב על אשת חבירו כו'. גרסינן בת"כ פרשת קדושים וז"ל א"כ למה נאמר איש איש להביא את הגרים שבא על עריות האומות שידונו בדיני האומות ושבאו על עריות ישראל שידונו בדיני ישראל ע"כ. ולא ידעתי כוונת זאת הברייתא דהא קרא במולך איירי והיכי דרשי ליה לעריות והמחבר ז"ל לא נתעורר בזה ולא ידעתי למה:

ומאימתי תהיה אשת חבירו כו'. כל זה מתבאר בירושלמי פ"ק דקדושין ובב"ר פרשה ח"י סי' ט' ועיין במ"ש מהר"ש יפה ז"ל שם: