Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Mourning Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אע"פ שאין אבלות במועד כו'. נראה בעיני דאם מת לאדם מת שחייב להתאבל ביו"ט ראשון אינו יכול לקרוע בחול המועד אלא ידחה הקריעה עד אחר החג כשיתחיל להתאבל. והמשנה ששנינו אין קורעין אלא קרוביו של מת מיירי שמת בחוה"מ דכיון דשעת חימום הוי הותרה אצלם אבל מת ונקבר ביו"ט כיון דנדחה הקריעה דאינו יכול לקרוע ביו"ט נדחה נמי עד זמן האבל. אע"פ שדברי המחברים בזה סתומים הדין דין אמת ומדברי רבינו ז"ל יש הוכחה לזה שכתב תחלה אע"פ שאין אבלות במועד קורע על מתו ושוב כתב אין קורעין אלא הקרובים שחייבים באבל או הקורע על חכם או על אדם כשר או מי שהיה עומד בשעת יציאת נשמה. וע"כ מיירי בין מיתה לקבורה דאי מת ביו"ט אינו קורע כלל לא על אדם כשר ולא העומד בשעת יציאת נשמה דכיון דאידחי אידחי ואין עליו חיוב קריעה כלל ופשיטא דאסור במועד ותו לא מידי ודו"ק. ועיין טיו"ד סימן ש"מ במ"ש מהריק"א משם הרמב"ן גבי שמע שמועה ברגל ואחר הרגל נעשית רחוקה דמשם משמע כמו שכתבתי. גם מדברי מהר"ם שהביא הרא"ש בפסקיו על משנת אין קורעין ואין חולצין אלא קרוביו של מת מתחיל לשון הרא"ש וכן פסק רבינו מאיר כו' משמע דהכי ס"ל דכל שנקבר ביו"ט ראשון נדחית הקריעה אחר החג ודו"ק: