Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Paschal Offering Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טמא מת שחל שביעי שלו וכו'. עיין בדברי מרן ואיני רואה סתירה לסברת הראב"ד מכל מה שהקשה הרב ז"ל דמ"ש וכי בתר דעבדין מתמלכין אינו דאינהו סבור דאפילו בלא טבילה כיון דלאורתא חזו היו יכולין להקריב ובתר הכי לטבול ומש"ה שחטו עליהם וכשנודע הדבר לפני משה רבינו אמר להם שאין קדשים קרבין בטומאה אפילו דחזו לאורתא והם השיבו לו דמהיכן ידע זה כיון דלאורתא בשעת אכילה חזו לאכול קרבנם ישחטו השתא נמי ע"י שלוחם ועל זה הוזקק לשאול פי הדיבור. ומה שטען הרב דאמאי לא אמר להו שיטבלו וישחטו קרבן אחר. כבר כתב הראב"ד בלשונו שכבר עבר זמן שחיטת הפסח ומה יאמר עוד. ובזה נסתלקה נמי מאי דהביא הרב מלשון ספרי דאין משם ראיה נגד הראב"ד. והתוס' הוסיפו לבאר בפ' האשה דאה"נ דהם טבלו והקריבו קרבן אחר אלא דמשה אמר להם אם לא תטבלו והקריבו נזקקין אתם לפסח שני. ותשובת הדיבור היתה לכל ישראל. ומ"ש הרב שזו ראיה שאין עליה תשובה תמיה אני למה החריד עלינו את כל החרדה הזאת דכיון דמה ששחטו קודם טבילה אינו עולה להם הו"ל כאילו לא הקריבו מאחר שהוזקקו לפסח שני. סוף דבר סוגית הגמרא מוכחת כדברי הראב"ד וגם סברת התוס' נמי הכי הויא ודו"ק: