Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הואיל ומשתמשין ברשות אין להם חזקה כו'. עיין בתשובות מהרימ"ט חה"מ סימן מ' (דף מ"ה:) ומאד אני תמיה עליו שחילק בין יורד בתורת משכנתא ליורד בתורת שכירות דמה בין זה לזה דכל שירד שלא בתורת מקח ע"כ יורד ברשות מיקרי וזהו שהוצרכו ז"ל לפי שיטתם דיורד ברשות אין לו חזקה מההיא דצריך למחות בסוף כל שלש ושלש והוקשה להם כיון דע"כ צריך להודות שלא ירד בתורת מקח אמאי צריך מחאה שניה הו"ל יורד ברשות וכן ההיא דא"א צריכה למחות כשאכלו קצת בחיי בעלה ואמאי והרי כיון דבחיי בעלה אין לו חזקה הו"ל יורד ברשות. זה הוא מה שהוקשה להם לבעלי שיטה זו והוצרכו להעמידה שמא ישתקע הדבר ויאמר המחזיק שירד בה לאחר מיתת בעלה וההיא דמחאה מוקמי לה בגוונא אחרינא כמו שהאריך בזה הריב"ש סי' שכ"ו. ולפי דברי הרב מה הוקשה להם שמא יאמר שבתורת שכירות ירד מתחלה ואח"כ חזר ולקחה והחזיק שני חזקה. א"ו כל שירד שלא בתורת מקח אין לו חזקה לעולם בין שירד בתורת שאלה או שכירות או משכנתא. גם הריב"ש סימן שכ"ו מוכח מדבריו למדקדק בסוף תשובתו דאית ליה דשכירות נמי מיקרי יורד ברשות אין צריך לומר בדברי האחרונים שכתבו כן בפשיטות ומהרש"ך בח"ב כתב בפשיטות כן עוד קשיא לי בדברי הרב ז"ל שהשוה נדון זה לשאר חזקות דבעלמא וכתב דאם עברו שלש שנים ולא פרע השלש מאות לבנים דמצי טעין חזרתי ולקחתי ודבר תימה הוא דמה ענין חזקה בכאן כיון שזה מכר או נתן לעולם וזה נתחייב בשלש מאות לבנים הו"ל שכירות לעולם בדמים שקצבו ביניהם ומה שייך חזקה והלא הלה הורידו ודמים הוא שחייב לו הגע עצמך שהשכיר לו ביתו לחמש שנים וזה דר בבית ולא פרע לו השכירות אם החזיק ולא נתן לו השכירות יחזיק הלא זה לא אמרה אדם מעולם וצ"ע. כתב הר"ב ל"ר סימן ק"ס שאם בתחלה ירד ברשות ויצא משם וחזר והחזיק בה דהויא חזקה. ועוד צידד הרב דאפילו אם בשעה שיצא לא היה ראוי לדירה אותו מקום מ"מ יציאה מיקרי ועלתה לו חזקה. ועיין במ"ש בסימן קס"א ודו"ק ועיין בסימן קס"ג:
ואח"כ אכל ובנה והרס כו'. כתב הריב"ש סי' רנ"ב דדוקא בעושה היזק אבל בונה לא דהא מתקן הוא ואפילו אם הורס ע"מ לבנות מתקן הוא ועיין בל"ר סימן קס"א וקס"ג: וכן הבן שהוא סומך על שלחנו של אביו כו'. בן המחזיק בנכסי אביו דינו כמחזיק בנכסי אשתו ל"ר סימן קס"א ועיין מש"כ סימן קס"ג וצ"ע: האדכתב הריב"ש דכל שלא ירד בתחלה בתורת מקח דאין לו חזקה ומינה לבן דאין לו חזקה בנכסי אביו אף שהחזיק לאחר שחלק מאביו אפשר דהיינו דוקא בשטען הבן דאחר זמן שהחזיק בנכסי אביו לקחה ומש"ה אף דיש לו שני חזקה לאחר שחלק לא מהני ליה כיון דעכ"פ מודה שירד לקרקע זה מתחלה שלא בתורת מקח אך אם טוען דמתחלה כשירד לקרקע זה בתורת מקח ירד אף שבתחלה לא הוה מהני ליה חזקתו כיון שהיה סמוך על שלחן אביו מ"מ כיון שיש לו שני חזקה לאחר שחלק מאביו מהני ליה חזקתו ואפשר נמי דאם אינו ידוע לעדים שהחזיק בבית בעודו סמוך על שלחן אביו דנאמן לומר דאחר שחלק לקחה במגו דאי בעי טעין שמעולם לא החזיק בבית זה בעודו סמוך על שלחן אביו אך כד מעיינינן נראה דהא ליתא דא"כ להימניה במאי דאמר חזרתי ולקחתי במגו דאי בעי טעין מתחלה בתורת מקח ירדתי והיותר נכון אצלי דאפילו טוען מתחלה בתורת מקח ירדתי לא מהני ליה חזקתו משום דכיון דירד לתוכה בזמן דלא היה לו חזקה שוב אין לו חזקה ולפ"ז אם לא היה ברור בעדים שירד לתוכה בזמן שהיה סמוך על שלחן אביו נאמן בכל טענותיו במגו דאי בעי הוה טעין לא ירדתי לתוכה אלא לאחר שחלקתי והא דאמרינן דאם ירד לתוכה בתורת משכנתא דאיכא מ"ד דשוב אין לו חזקה היינו היכא דידוע בעדים דמתחלה ירד בתורת משכנתא הא לאו הכי מהימן במגו דאי בעי הוה טעין מעולם לא ירדתי בה בתורת משכנתא: